טלפון: 077-3219034 | פקס: 153-773219034 | דוא"ל: office@aleppojews.co.il

חכמי אר"ץ לפי חודש פטירה

חכמי ארם-צובא חלב זיע"א

תאריכי פטירה וקווים לדמותם

לוח תאריכי פטירה של חכמי ארם-צובא (חלב שבסוריה) לפי סדר ימות השנה

כולל קיצור תולדות חייהם

 זכות כל הצדיקים תגן עלינו ב"אלף המגן"

מאוסף מרכז מורשת יהדות ארם-צובא [חלב] | מאוסף הרב אברהם עדס הי"ו | ומספר הבריתות של קהילת ארם-צובא בחלב

חודש ניסן

א-

הרב שלמה סאלם (נכשארי)

בן הרב אברהם ושרה. נולד בארם צובא בשנת תרנ"ח (מ"מ) ועלה ארצה עם הוריו בשנת תרנ"ט. הוא אחיו של הרב נתן סאלם. נקרא על שם אבי אמו שלמה הררי-רפול. עסק בהוראה, ובסוף ימיו ניהל את התלמוד התורה "מגן דוד" לעדת החלבים. ניחן בקול ערב. את קולו הנעים היה משמיע בשירת הבקשות, וכן גם השאיר קלטות המכילות שירים מזמרת האר"ץ, אשר הקליט. חיבר שירים אשר נדפסו בספר "שירי זמרה" (לחכם חיים שאול עבוד) תחת השם "שירי שלמה" (שם מופיעים שבעה שירים ממנו). נפטר בירושלים בשנת תשל"ח.

 

ב-

הרב משה דיין
בן הרב אברהם. מגדולי חכמי ורבני ארם צובא, ופעיל בחיי הקהילה. נודע בספרו "ישיר משה" על שיר השירים (פרושים בכמה אופנים, ארם צובא, תרל"ח). היה דור פ"ה לדוד המלך עליו השלום ובנו של הרב אברהם דיין מחבר ספר שו"ת "ויוסף אברהם", ועוד. רבי משה הוא שהעתיק את ייחוס בית דוד בספרו הנ"ל (וממנו לקחו מוציאים לאור ספרים ממשפחת דיין). בנו הוא הרב מאיר דיין זצ"ל. נפטר בארם צובא בשנת תרס"א.

 

ג-

הרב משה סיתהון (טוטון)

בן רבי עזרא. מחכמי בבל, אך מוצאו מארם צובא. נולד בבגדד, והיה מגדולי הרבנים שם, וגם היה ידוע כבעל מופת. בספרי חכמי בבל מובאות עובדות ומעשי מופתים ממנו. יתכן שהיה קרוב משפחה של הרב עזרא טוטון שקיבל קצבה שבועית בחלב (ג'ומעייה) בשנת תרכ"ט. לא ידוע מי מאבותיו של רבי משה זה הגיע מחלב לבגדד. נפטר בבגדד בשנת תרמ"א. (מה שכתב בספר "לקדושים אשר באר"ץ, כאילו שהוא נולד באר"ץ, אינו נכון. גם בספר זה, מהדורה קמא, כתוב עליו רק שעיקרו מאר"ץ, והכוונה שמוצאו מארם צובא, אך הוא עצמו נולד בבגדד, כאמור).

 

ד-

הרב יהודה אצלאן עציץ
בן רבי אברהם (כנראה). היה חברם של הרב אברהם ענתבי-סקא, והרב מנחם שוויכה. נודע כשקדן גדול בתורה ומרביץ תורה בתלמידים. שימש שנים אחדות כרבה של קיליז (הסמוכה לארם צובא). ב"המאסף" מופיע מאמר ממנו – שם חותם "יהודה אברהם עציץ". נפטר בקיצור ימים ושנים מתוך מחלה. היה חמיו של הרב ניסים בן הרב משה דיין (בנו יהודה נקרא על שמו). נפטר בארם צובא בשנת תרס"ח.

 

הרב יהודה אצלאן עטייה
בן הרב ניסים ומזל. נולד בארם צובא (בפנקס הבריתות מופיע שמו, בחול המועד סוכות) בשנת תרל"ט. התפרסם כגדול בתורה, עבודה וגמילות חסדים. חיבר ספר נכבד על התורה – "מנחת יהודה" (חלק א' נדפס בארם צובא בשנת תרפ"ד, וחלק ב' נדפס בירושלים בשנת תרפ"ט), וזכה להסכמתם הנלהבת של חכמי ורבני ארם צובא, ועוד- על ספרו זה. בשנת תרצ"ה עלה ארצה, והיה לאחד מרבני ירושלים. שקידתו  בתורה הייתה לשם דבר, גם כאשר הזקין ונחלש היה משכים לבית הכנסת ולומד ללא הרף. כמו כן, היה ידוע בקמיעיו אשר היו מועילים לרפא חולים. (בנו הרב אברהם, שנפטר לאחרונה, היה בן הלומדים בישיבת המקובלים "בית אל"). בספר "מעיין גנים" (לרב מרדכי עבאדי) בסופו של החלק השני, נדפס קונטרס "ארש'ות החיים" להרב חיים עטייה מאבות אבותיו של הרב הנזכר, אשר היה המוציא לאור. נקרא יהודה על שם זקנו – יהודה עבדל ווחד – וכפי שמופיע בפנקס רישום נישואין ב"חלב" (טו"ב ניסן בשנת תרי"ו), והוא ש"ב של הרב שלום הדאיה (עבדל ווחד). נפטר בירושלים בשנת תשכ"ב.

 

הרב עזרא עבאדי- דהב

בן הרב יצחק ורינה. נולד בארם צובא- כ"ד תמוז שנת תרמ"ו ( על פי פנקס הבריתות- שם מופיע שמו המלא- עזרא ציון).היה תלמיד חכם עצום ושקדן בתורה. היה חתנו של הרב יהודה פתייה, אך לא זכה לבנים מלבד בת אחת. מבניה מורנו הרב עזרא בצרי שליט"א, הנקרא על שם זקנו הנזכר. נפטר בירושלים בשנת תרע"ד.

ו-

הרב יעקב רופא (שבות)

בן רבי יוסף וווידא. נולד בארם צובא בסביבות שנת כת"ר. היה תלמידם של הרב מרדכי עבאדי (למד אצלו בבית הכנסת "בית נשיא" בארם צובא), והרב שאול דוד סיתהון. היגר לבונוס איירס (שבארגנטינה). חיבר ספר "קול מבשר" על עניין הגאולה (ניו יורק, תש"ג). היה גדול בנגלה ובנסתר. נפטר בבונוס איירס בשנת תש"ח.

 

ח-

הרב משה הכהן
בן הרב עזרא. אביו הוא הרב עזרא ישועה הכהן – מגדולי חכמי ורבני ארם צובא, וחמיו היה הרב שמואל בן רבי משה דוויך הכהן. שימש כחכם באשי בארם צובא, והיה נערץ מאוד גם מחוץ לעיר ארם צובא (כדוגמא לכך, העובדה שהס"ך הרב שלמה אלפנדרי זכותו יגן עלינו אמן – לאחר פטירתו, קנה את גלימתו). השאיר אחריו ספר שו"ת (כתב יד). אחת מתשובותיו נדפסה בספר "פועל צדק" (להרב אברהם דיין). חתם עם חכמי ורבני ארם צובא בהסכמה לדפוס ששון (בשנת תרכ"ה), וכן גם בהסכמה לספר "ישיר משה" (לרב משה דיין). כמו כן מצאנו את חתימתו על שטר יחד עם הרב עזרא כאסכי (ארם צובא, תר"ט). נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ב.

 

הרב אברהם לבטון
בן הרב חלפון (רבי חלפון זה הוא בנו של הרב מרדכי לבטון הידוע). הזכירו זקנו בהקדמה לספרו "נוכח השולחן". אין פרטים עליו מלבד הרשום במצבתו "החכם השלם והכולל כבוד מורנו ורבנו הרב אברהם לבטון". בפנקס הנישואין מחלב (43738) מצאתי את נישואיו כבחור עם שרה בת הרב אליעזר לבטון. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ה.

 

ט-

הרב יצחק חיים הררי
מחכמי דמשק. ככל הנראה מוצאו מארם צובא. ייתכן שהוא אחיו של הרב יעקב בן רבי חיים שלמה הררי, שהיה מחכמי דמשק. (כידוע, בשנת תקפ"ב פקדה את חלב רעידת אדמה, ובעקבותיה היגרו משפחות רבות לדמשק. ביניהם משפחת הררי, ובלי ספק הנזכר היה ממשפחה זו). נפטר בדמשק בשנת תרי"ט.

 

יב-

הרב אברהם דיין
בן הרב שאול. אביו הוא בנו של הרב אברהם דיין. מחבר ספר שו"ת "ויוסף אברהם" ועוד. היה סופר סת"ם. נזכר לטובה בספרו של דודו – הרב משה דיין "ישיר משה". נפטר בארם צובא בשנת תרע"ו.

 

יג-

הרב שאול דיין
בן הרב אברהם. אביו הוא הרב אברהם דיין, מחבר ספר "ויוסף אברהם" ועוד. את נישואיו (של ר' שאול) מצאנו בפנקס נישואין (43738) בארם צובא בשנת תרכ"א. בספר "ישיר משה" לאחיו, הרב משה דיין, מזכירו לטובה, וכתב עליו "נותן אמרי שפר, נחל נובע, כמעיין המתגבר – החכם השלם והכולל". חתם עם חכמי ורבני ארם צובא, בהסכמה לדפוס ששון בשנת תרכ"ה. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ג.

 

יד-

הרב עזרא הדאיה
בן הרב שלום ושרה. נולד בירושלים בשנת תר"ע. הוא אחיו של הרב עובדיה הדאיה. למד בישיבת "פורת יוסף", ולאחר מכן שימש בה כרב מחנך. שימש כדיין בחיפה. היה גדול בתורה ובמידות טובות. לאחר פטירתו יצא לאור (על-ידי מכון הכתב) מתוך כתב ידו ספר "נחלת עזרא" (ג' חלקים) והוא מכיל חידושים ושו"ת (במבוא כתוב על תולדותיו באריכות). השאיר בן: הרב יעקב הדאיה שליט"א, אשר עסק בהוצאת ספרו הנזכר. נפטר בחיפה בשנת תש"מ, ונקבר בירושלים.

 

הרב שלום הדאיה
בן הרב יצחק וקמר. נולד בארם צובא ב-כ"ה אב, תרע"ט. היה תלמידו של הרב משה טוויל. עלה ארצה עם הוריו בשנת תרצ"ג, ולמד בישיבת "פורת יוסף" אצל הרב עזרא עטייה. שימש כרב צבאי ואח"כ הקדיש את חייו ללימוד תורה. היה סופר סת"ם מומחה, מוהל ושוחט. היה גם מוסמך לאיסור והיתר, גיטין, קידושין וחליצה. עסק גם בתורת הנסתר. בנו הוא הרב יצחק הדאיה נר"ו – המתגורר בבני ברק יע"א, שימש כראש כולל בעיר חולון וכיום מועמד לדיין. נפטר בירושלים בשנת תשמ"ד.

 

טו-

הרב אברהם לניאדו
חותם עם חכמי ורבני ארם צובא בהסכמה לספר "הדר עזר" לרב יצחק שרם (אזמיר, תרכ"ה), וכן גם בהסכמה לדפוס ששון (בשנת תרכ"ה). אין עליו פרטים נוספים. נפטר בארם צובא בשנת תרל"ב. (על פי ספר לקדושים אשר באר"ץ, אך לעניות דעתי זה שחותם כנ"ל – הוא אביו של הרב מאיר לנייאדו, נפטר בשנת תרמ"ב).

 

יז-

הרב מאיר לנייאדו
בן הרב אברהם ורחל. נולד בארם צובא בשנת תר"ו. נשא לאישה את דינה בת שלמה הררי-רפול ובשנת תר"ן עלה ארצה. הוא אביו של הרב שלמה לנייאדו – ראש ישיבת "פורת יוסף". מלבד גדולתו בתורה, עסק בחסד והיה גבאי צדקה. רבי מאיר הוא שכתב את שושלת משפחת לנייאדו (אלא שלא דייק בכתבו, כי שם אביו של הרב שמואל לנייאדו – אביו של בעל "בית דינו של שלמה", הוא רבי אברהם, שהרי ברור ששמו היה שלמה), היה מגדולי חכמי ורבני ארם צובא בירושלים, וחותם עמהם במסמכים שונים. נפטר בירושלים בשנת תרע"א.(לאחרונה נמצא כתב יד ממנו ומחתנו הרב משה דוויך, שיצא לאור על ידי מכון הכתב בשם לקוטי המלי"ץ [הרב מאיר לניידו יליד צובא], ושם הקדמה ארוכה מאר"ץ על ידי חכם רבי משה בצרי למשפחת לנייאדו נר"ו).

 

הרב ישראל ששון
מחכמי דמשק. ככל הנראה מוצאו מארם צובא (כידוע בשנת תקפ"ב פקדה את העיר ארם צובא רעידת אדמה, ועקב כך משפחות רבות נדדו לדמשק, וייתכן שגם הנזכר היה בינהם, כי שמו ישראל מעיד שכנראה היה מצאצאיו של הרב ישראל ששון – מגדולי רבני ארם צובא, מחבר ספר "כנסת ישראל"). אין עליו פרטים נוספים. נפטר בדמשק בשנת תרל"ד.

 

יח-

הרב משה אנהורי
מוצאו מארצות המערב. בשנת תקע"ח עבר דרך ארם צובא, והתמנה לרב העיר יחד עם הרב משה דוויך הכהן, אך עקב מחלוקת פנימית נאלץ לעזוב את משרתו ונסע למצרים (ואחריו שימש מורנו הרב אברהם ענתבי כרב העיר). נפטר במצרים בשנת תקפ"ד. (יש לציין עוד כי נמצא כתוב שהוא היה רבם של ה"ספרדים" בחלב, ואילו עמיתו ברה משה דוויך [נשמתו עדן שנת תק"פ], שימש כרבם של ה"מוסתערבים"- ועל סמך זה יש להניח כי משפחת דוויך וותיקה בחלב ואינה ממוצא ספרדי).

 

כ-

הרב יעקב עבאדי
בן רבי אברהם. מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. היה דרשן ומשורר גדול. משיריו מופיעים ב"בקשות של שבת" ובספרי השירים של ארם צובא. חיבר ארבעה ספרים: "קהילת יעקב", "דורש מספד", "תולעת יעקב" ו"נושאי המטה" (כולם נשארו בכתב יד). היה לו בן: הרב משה עבאדי, אשר הביא ממנו חידושים בספר "נעים זמירות" על התהילים (למורנו ורבנו הרב מרדכי עבאדי זכותו יגן עלינו אמן), כמו כן מצאנו לו עוד שני בנים: יוסף ושלמה. חתימתו מופיעה אחרי הרב דוד קצין בשנת תרכ"ו. בספרו "קהילת יעקב" מביא הרב חידוש בשם שארו הרב מרדכי עבאדי. נפטר בארם צובא בשנת תרל"ו. (יש לציין עוד, כי בפנקס רישום נשואין ב"חלב"- [בניהו 43738] מצאנו את נישואי בתו סינבול בשנת תר"כ לבחור גבריאל בן רבי ישועה כהן).

 

הרב יצחק ענתבי
בן הרב שבתי. היה מגדולי חכמי ארם צובא והוא אביו של מורנו הרב אברהם ענתבי (בעל "יושב אוהלים"). בנו זה הדפיס חלק מכתביו בשם "בית אב", יחד עם ספרו "פני הבית" (ליוורנו שנת תקפ"ה), וכן גם בספרו "יושב אוהלים" הדפיס מתוך כתב ידו ספר בשם "אוהל יצחק", יחד עם ספרו "אוהל אברהם", ועל שם זה נקרא הספר "יושב אוהלים" (כי הוא כולל "אוהל יצחק" ו"אוהל אברהם" – שחבר הרב אברהם ענתבי הנזכר – ולא כמקובל שספרו זה נקרא "יושב אוהלים"). היה מגדולי הרבנים בארם צובא, ומצאנו את חתימתו על שטר בו חותם ראשון הרב שלמה לנייאדו והנזכר שני. היה זה בארם צובא בשנת תקט"ו (מכון בן צבי תיק 302 מספר 23). בספר "בגדי ישע" (להרב ישעיה עטייה) נמצא מו"מ בהלכה בינהם. לאחרונה נמצא כי הוא נולד בארם צובא בשנת 1721 (תפ"א). בנו הגדול שבתי, הוא אביו של הרב יש"ר ענתבי, ובנו הרב דוד הוא אביו של הרב יעקב ענתבי הידוע. נפטר בארם צובא בשנת תקס"ד.

 

כב-

הרב ניסים עיני הלוי אורפלי
בן רבי משה ואורו. נולד בארם צובא בסביבות שנת תרל"ה. תחילה היה סוחר, אך עקב מעשה שהיה קיבל על עצמו להקדיש את חייו ללימוד תורה. עבר לגור בירושלים, ומצאנו את חתימתו שם בשנת תשי"ד בין חכמי ארם צובא בארץ ישראל על פסק דין בעניין מעות קופת רבי מאיר בעל הנס (נדפס בספר "גנזי אר"ץ"). בנו רבי משה עיני היה גבאי בית הכנסת החיד"א – בשכונת "בית וגן" בירושלים. נפטר בירושלים בשנת תשי"ז.

 

כד-

הרב שאול חמווי (כאסכי)

בן הרב ניסים. אין עליו פרטים מלבד הרשום במצבתו: "החכם השלם והכולל ספרא דדייני, כבוד מורנו ורבנו הרב שאול חמווי". נפטר בארם צובא בשנת תרע"ו.

 

כז-

הרב יצחק אלפייה
בן רבי ישעיה. נולד בארם צובא בשנת תקפ"ז. שימש כראש השוחטים בארם צובא, וכן היה בוחן ומסמיך שוחטים. נזכר בין שוחטי ארם צובא בהסכמה שעשו בארם צובא (י"א תמוז, תרי"ג) ועוד נאמר שם: "חייב עצמו הרב יצחק אלפייה, שיהיה משגיח על כל העניינים הנזכר לעי"ל – שמא יעבור א' מהשוחטים או הבודקים על שום דבר מהדברים הנזכר לעי"ל וכו". (כל זה מובא בספר הזיכרונות לרב משה סתהון, נמצא במכון בן צבי 3724). את נישואיו מצאתי בפנקס נישואין "בניהו" 43739, וכך מופיע שם: "ו' ניסן תר"ט – חתן יצחק בן רבי ישעיה אלפייה, וכלה שרה בת יעקב מדמשק". בנו הרב יעקב אלפייה נקרא על שם הנזכר, ובנו הוא הרב יצחק אלפייה הידוע. בסביבות שנת תר"ן עלה ארצה עם כל בני ביתו, שם למד את תורת הנסתר, בישיבת "בית-אל". נפטר בירושלים בשנת תרע"ב.

 

הרב יהודה דוויך הכהן
בן רבי אפרים. היה גדול בנגלה ובנסתר, תלמידו של הרב אברהם ענתבי – עדס, וחברו של הרב יוסף ידיד. נהג לקום בחצות לילה – ללמוד עם הסוחרים עד אור הבוקר. ביום לימד תלמידים בבית המדרש. התפרנס ממסחר בתשמישי קדושה. כתב חידושים על הלכות סת"ם (כתיבת ספרי תורה תפילין ומזוזות), וחידושים על הש"ס. כמו כן, היה בקי בחכמת הדקדוק. חתם עם חכמי ורבני ארם צובא נגד חילול שבת קודש בספר "דרך אמונה" (להרב יעקב דוויך). בנו הוא הרב אפרים דוויך, נפטר בקיצור ימים ושנים. נפטר בירושלים בשנת תרפ"ח.

 

הרב יצחק שרים
בן הרב דוד ורחל (נקרא על שם זקנו הרב יצחק שרים הראשון (מחבר ספר "ליקוטים מפרד"ס", ועוד). היה תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר, מתנהג בחסידות ויחד עם זה  נהנה מיגיע כפיו. בספר "שערי רחמים" לאחיו הרב רחמים, מזכירו לטובה. בתו עדינה (זריפה), הייתה נשואה לשאר בשרו הרב עזרא שרים. נפטר בירושלים בשנת תרצ"ב.

חודש אייר

 

ד-

הרב עזרא סיתהון-רביע

בן רבי שלמה וצלחה. נולד בארם צובא ב- ל' כסליו תרנ"ג (על פי פנקס הבריתות). היה מצאצאי הרב עזרא רביע אשר חובר לכבודו השיר "עורי נצורה" (מהבקשות של שבת). היה תלמיד חכם גדול, בקי מאוד בש"ס וגם משורר גדול. בין השירים הרבים שחיבר, השיר הידוע "ביתי כוננה". היגר לארגנטינה – שם בעיר בונוס איירס שימש כרב לאחת הקהילות של עדת החלבים, כאשר למחייתו הוא עסק במכירת בדים. נפטר בבונוס איירס בשנת תשט"ז.

 

ו-

הרב חיים סיתהון

בן הרב מנשה וחיה. נולד בצפת בשנת תרל"א לאביו הרב מנשה סיתהון הידוע (מחבר ספר כנסייה לשם שמיים), ששימש כרב בצפת ובארם צובא. בהיותו בן חמש נפטר אביו והוא גדל אצל חכמי אשכנז (ממוצא אימו ואביו חורגו). חיבר ספר יסוד בשם "ארץ חיים" הכולל הלכות ומנהגים ותקנות והסכמות תוך כדי שימת דגש על מנהגי ארץ ישראל. בשנת תרס"ב התמנה לרב בצפת אך זמן קצר לאחר מכן עזב את המשרה על מנת להקדיש את חייו לתורה. סבל רבות, ובסוף ימיו חלה ב"טיפוס" ונפטר מהמחלה בשנת תרע"ח בצפת.

 

ז-

הרב אליהו אשכנזי

בן הרב עזרא נולד בעיר קיליז הסמוכה לארם צובא בשנת תרכ"ד ככל הנראה (בספר "לקדושים אשר באר"ץ" כתוב תקכ"ד אך זה לא יתכן ולכן תיקנתי תרכ"ד), והיה שם לרב ומורה לתנ"ך וגמרא. בבואו לארם צובא המשיך בתפקיד זה בבית היתומים. לאחר מלחמת העולם הראשונה נסע  אל בניו למקסיקו- שם נפטר בשנת תרצ"ו.

 

הרב אברהם שרים

בן הרב עזרא ועדינה- זריפה. נולד בירושלים א' אב תרפ"ג (ולכן נקרא גם בשם "מנחם"). שימש כמנהל בית ספר "ענף החיים", וכרב הישוב "בית זית", וכמנכ"ל רשת ישיבות "פורת יוסף". לאחר פטירתו נכנס לתפקיד זה כממלא מקום בנו יבדל לחיים טובים חכם מרדכי שרים. נפטר בירושלים בשנת תשס"א.

 

הרב יוסף ששון (עג'מי)

בן רבי יהודה נולד בארם צובא ב-י"ז אלול תרל"ה (ע"פ פנקס הבריתות). שימש כרב מחנך בישיבת פורת יוסף. היה נעים הליכות, הצטיין במידות טובות ותפילתו היתה זכה וברה. היה לו אח "אליהו" (נזכר בספר "שולחן המלך" בהקדמה, יתכן שנקרא על שם הרב אליהו ששון עג'מי  נפטר בשנת תרכ"ב, והוא מצאצאיו). נפטר בירושלים בשנת תש"ג.

 

י"א-

הרב בכור רפאל לנייאדו

אין עליו פרטים מלבד הכתוב במציבה "מנדיבי עמים עוזר דלים משנו"ח כבוד הרב בכור רפאל לנייאדו". מנוחתו כבוד בקברות הצדיקים שאחורי היכל חצר בית הכנסת (על פי "לקדושים אשר באר"ץ" מהדורא קמא). נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ד.

 

הרב אליהו שמאע הלוי

בן רבי יוסף. כיהן כרבה של ארם צובא, היה הראשון ששימש בתפקיד זה לאחר שפסקה הרבנות ממשפחת לנייאדו (עקב כך שהרב אפריים לנייאדו שכיהן עד אותו הזמן כרב העיר לא היו לו בנים כי אם בנות). היה גדול בתורה ועל כן נבחר פה אחד לרב על שתי הקהילות- ספרדים ומוסתערבים עוד בהיותו צעיר לימים יחסית. גם במעשים טובים הצטיין הרב ודאג לכל צרכי הקהילה ומסר נפשו עבורם. (במקום אחר הבאתי מכתב יד שהיתה בימיו מגיפה, והוא התפלל לבטלה ועקב כך הוא עצמו נספה באותה מגיפה). חיבר את  הספרים  "מכשירי מילה"- דיני ברית מילה, "קרבן אשה"- שאלות ותשובות חידושים ודרשות שאותו הוציא לאור בנו יחידו הרב יוסף שמאע (לאחר מותו). נפטר בארם צובא בשנת תקע"ד. (יש לציין כי בשו"ת בית דינו של שלמה, למורנו הרב שלמה לנייאדו [חלק חו"מ סימן א'] נזכר סוחר בשם רבי יוסף שמאע- ונראה שהוא אביו).

 

י"ד-

הרב צדקה הרארי הכהן

בן רבי אפרים. נולד בארם צובא בערב סוכות בשנת תרס"ט. עבר למקסיקו שם התפרנס ממסחר ולאחר מכן התמנה  כרב בקהילה החלבית שם. נודע כתלמיד חכם גדול, וגם בעת היותו עוסק במסחר היה משנן את לימודו ברוב בקיאותו. כמו כן היה בקי במיוחד באסטרונומיה ואף היה מרצה בנושא זה. היה לו אוסף כתבי יד בנושא אסטרונומיה (נזכר שם שנת תש"ג) חלקו מחכמי ארם צובא- הרב יוסף רפאל ששון וחכם יוסף דוויך (כעת נמצאים במכון בן צבי- תיק מספר 307). נפטר במקסיקו בשנת תשנ"ח.

הערה: נמצא תחת ידי מכתב ממנו משנת תשמ"ו על מנהגי ארם צובא, וכותב שם שיש לו אח גדול ממנו בשם אצלאן אשר בקי במנהגי ארם צובא יותר ממנו- ממכתב זה העתקתי בספרי "דרך אר"ץ".

 

ט"ז-

הרב רחמים דילה רוזה

נולד בירושלים, מצאצאי המקובל רבי חיים דילה רוזה (מחבר ספר "תורת חכם"). עבר לארם צובא ושימש שם כראש החברא קדישא. נודע כשקדן גדול ודרשן מצוין. נפטר בירושלים בשנת תר"ן.

 

י"ז-

הרב שבתי בוחבוט

נולד ביפו ב-כ"ג שבט בשנת תר"ל. עבר לירושלים ולאחר מכן חזר ליפו שם שימש כדיין. בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע לקיליז הסמוכה לארם צובא שם שימש כרב המקומי עד שנת תרפ"א ולאחר מכן שימש כחבר ברבנות ארם צובא עד שנת תרפ"ד. באותה שנה כיהן כרבה של ביירות ונפטר שם בשנת תש"ח ונקבר בירושלים.

 

הרב ניסים לופס

בן הרב עזרא, נולד בארם צובא בשנת תקצ"ד והיה מגדולי חכמיה. התנהג בפרישות וחסידות יתירה, חיבר פירוש על הרמב"ם אך אבד ממנו. חלק מחידושיו  נדפסו בסוף ספר "צוואה יקרה" (לרב אלכסנדר זיסקינד) על ידי בנו המוציא לאור הרב עזרא לופס (ארם צובא שנת תרס"ה). הספידו הרב יעקב שאול דוויך (מחבר ספר "דרך אמונה" ועוד) והרבה לספר בשבחו. בספר "שולחן המלך" (לרב שמואל לנייאדו מרבני ארם צובא נכתב בשנת תקס"ד) בהוצאת הרב עזרא לופס, בסוף הספר מובא עוד הספד על אביו – הרב ניסים לופס. בניו היו הרב עזרא, מיכאל (על שם אבי אמו מיכאל הררי) והרב יעקב לופס. נפטר בארם צובא בשנת תרנ"ד.

 

י"ח-

הרב אברהם עדס

בנם הבכור של הרב יעקב ואסתר עדס. נולד בירושלים בשנת תר"פ, היה שקדן גדול בתורה ועילוי. למד בישיבת "פורת יוסף" אצל הרב עזרא עטייה, ועוד. נפטר עקב מחלה בעודו בחור, בירושלים בשנת תרצ"ו.

 

י"ט-

הרב עזרא עטייה

בן חכם יצחק ולאה. נולד בארם צובא ט"ז שבט, תרמ"ז (על פי פנקס הבריתות). מצאצאי הרב יצחק עטייה (מחבר ספר "זרע יצחק" ועוד). אמו לאה בת הרב מיכאל שמאע (ממשפחת הרב אליהו שמאע –  מחבר ספר "קרבן אשה" ועוד). היה תלמידו של הרב אברהם עדס (ענתבי), והוא אשר השפיע עליו ללמוד (כי בהיותו יתום מאב יצא לעבוד כבר בגיל צעיר) ומסר אותו בידי בנו הרב יצחק ענתבי-עדס. אצלו קיבל את הבסיס ללימוד בעיון. למד גם בישיבת אוהל מועד אצל הרב שלמה לנייאדו, ובמותו מילא מקומו כראש ישיבת "פורת יוסף". נשא לאישה את בוליסה בת הרב אברהם סאלם. בתקופת המלחמה נדד למצרים – שם הקים עולה של תורה. בחזרתו לירושלים התמסר לישיבה והעמיד דור חדש של תלמידי חכמים ורבנים בארץ ובתפוצות. התפרסם בגאונותו העצומה ושיטת העיון המיוחדת שלו וכן גם במידותיו הטובות ושיטת החינוך שלו. השאיר חידושים רבים אך רובם אבדו, משארית הפליטה  נדפס ספר "עלה עזרא" על ידי הרב דוד זעפרני יצ"ו. כמו כן גם יצא לאור ספר "המורה" על תולדותיו. הניח בן הרב דוד המשמש כאב בית דין בירושלים. נפטר בירושלים בשנת תש"ל.

 

כ-

הרב מרדכי חמווי (כבאז)

בן רבי ניסים ואולגה (לבית סיתהון-אזרק). נולד בארה"ב לאביו, רבי ניסים בן הרב עזרא חמווי (כבאז), אב בית דין בארם צובא. עלה ארצה בצעירותו ולמד בישיבת "קול יעקב". מלבד זה גם היה סופר וכן גם כתב ספר ליקוט פירושים על התורה, ממנו נדפס על ספר בראשית, בשם "ישמח עזרא" (ירושלים, תש"ן). בספרו זה (גם) ציטט חידושים מזקנו, הרב עזרא חמווי הנזכר, אך לדאבון הלב, נפטר בטרם עת עקב מחלה ממנה סבל כמה שנים, ועל כן לא נדפס יותר מזה. השאיר אחריו את בנו, חכם אשר ישמרהו צור ויחייהו, המתעסק בקדשים, ועומד להוציא לאור ספר על תולדות הרב עזרא  חמווי הנזכר, כולל גם חידושים ממנו המפוזרים בספרי חכמי דורו, וכתבי יד שהשאיר אחריו. נפטר בירושלים בשנת תשנ"ח.

 

כ"א-

הרב משה דיין

בן רבי אברהם ורחל, נולד בקהיר בשנת תרצ"א. אביו היה יליד ארם צובא ומשפחתו מיוחסת לדוד המלך עליו השלום. (אמו הייתה ממשפחת מוצרי גם כן מ"חלב"). למד בישיבת "אהבה ואחווה" במצרים ובבית המדרש לרבנים בצרפת –  שם הוסמך לרבנות ושם החל בפעילות רוחנית. כעשר שנים שימש שם כרב צבאי ועוד. בשנת תשכ"ג עלה ארצה עם בני ביתו והתיישב בחולון – וגם שם פעל להפיץ תורה. לאחר מכן עלה לירושלים ולמד דיינות. מאוחר יותר נסע לברזיל וכיהן שם כרב קהילת מקור חיים (ליוצאי מצרים), וגם שם פעל רבות לחיזוק הדת. בסוף ימיו חלה ונפטר בקיצור ימים ושנים. השאיר בנים תלמידי חכמים ובנות הנשואות לתלמידי חכמים וכל צאצאיו הם בני תורה. כתב ספר ליקוטי חמ"ד (חכם משה דיין)- הלכות לפי סדר ה"בן איש חי". הספר יצא בשני חלקים : תל אביב- תשל"ו, ירושלים- תשל"ז. נפטר בשוויץ בשנת תשל"ט ונקבר בירושלים.

 

הרב אברהם שבתי

חתם עם חכמי ורבני ארם צובא בשנת תרל"ו נגד פורצי גדר השבת. עסק בנגלה ובנסתר. וחיבר קונטרס מוסר לימים נוראים (כתב יד).לפי הרשום בציונו היה לו כינוי "חלבי". עלה לירושלים שם  נפטר ונקבר בשנת תרמ"ט.

 

כ"ב-

הרב ישעיה דיין

בן הרב אלעזר חי, דור פ"ג לדוד המלך עליו השלום, והוא אביו של הרב אברהם דיין (מחבר ספר "ויוסף אברהם" ועוד). בספרו "שיר חדש" (על תהילים) מזכיר את אביו בהקדמה, וכותב עליו :

" החכם השלם הדיין המצוין עצום ורב, כבוד מורינו הרב ישעיה דיין". בשטר מחודש סיון משנת תקע"ט בארם צובא מופיעה חתימתו אחרי הרב מאיר אליהו קצין (מכון בן צבי 302/13). בהספד עליו נאמר "רב פעלים- משים לילות כימים, ולהורות נתן". נפטר בארם צובא בשנת תק"צ.

 

הרב משה זעפרני

היה מרבני ירושלים, ייסד והחזיק בכספו בית מדרש הנקרא על שמו "בני משה". בציונו נכתב עליו: "החכם השלם הדרשן המהולל מורנו הרב משה זעפרני". לפי הרב יצחק זעפרני שליט"א, מוצאו מארם צובא (מלבד זה אין אף הוכחה על כך. בספר "לקדושים אשר באר"ץ" הישן שמו מופיע בין רבני ירושלים ואין רמז על כך שהיה מארם צובא).  נפטר בירושלים בשנת תקע"ה.

 

הרב שלמה עבוד

אין פרטים עליו מלבד המופיע בציונו : "החכם השלם כבוד הרב שלמה עבוד". נפטר בארם צובא בשנת תרע"א.

 

הרב אליהו שמאע הלוי

בן רבי יוסף ורחל. נולד בארם צובא בחנוכה שנת תרמ"א. כבר מגיל צעיר מאוד נחשב לתלמיד חכם. מלבד זה היה עסקן ציבורי נמרץ, איש חסד עדין נפש ואציל לב. הוא אשר הגה את רעיון הקמת בית חולים בארם צובא- תחילה כחברה בשם "צדקה ומרפא" הדואגת לחולים עניים, נוסדה בשנת תרנ"ח בהיותו בגיל 17 בלבד (מ"מ). נסע לארצות הברית ולאחר מכן לארץ ישראל, ומיד בבואו התעסק בהקמת ישיבת "פורת יוסף" לאחר שנכשלו כל המאמצים להקימה עקב העובדה ששטחה נחשב לאתר ארכיאולוגי, והוא זה שהקימה בפועל (שמעתי מנכדו הרב אליהו רפול שליט"א). כמו כן שימש גם כחבר בעיריית ירושלים, חבר באגודת ישראל, נשיא עדת ארם צובא בירושלים. הקים מרכז מסחרי גדול הנקרא על שמו. עוד בהיותו בארם צובא בשנת תרנ"ז כתב חידושים ב"המאסף", אז היה בן 16 שנים בלבד. לאחר פטירתו (בגיל 52) המשיך את פעילותו בנו רבי יוסף שמאע עליו השלום- נקרא על שם זקנו יוסף בן רבי אליהו בן רבי יוסף בן הרב אליהו שמאע (מחבר ספר "קרבן אשה", "מכשירי מילה"). נפטר בירושלים בשנת תרצ"ג.

 

כ"ד-

הרב יצחק בן דיין (חנונו)

יחד עם אחיו הרב רחמים עסק במלאכת השחיטה. בשנת תרס"ד עזב את ארם צובא והיגר לקהיר שבמצרים שם היה מורה בתלמוד תורה (של סי' ששון). היה בין מייסדי ישיבת "אהבה ואחווה" בקהיר. בפנקס רישום נישואין ב"חלב" מצאתי את נישואיו כבחור בד' ניסן תרל"ט. יש לציין כי משפחת חנונו-בן דיין אינה קשורה למשפחת דיין המפורסמת המתיחסת לדוד המלך עליו השלום (כך מקובל מפי הרב יוסף שעיו עליו השלום). נפטר בקהיר בשנת תרפ"ו.

 

הרב יוסף מנג'ד (מדמשק)

בן הרב שלמה, שימש כמורה בתלמוד תורה בארם צובא. כל ימיו עשה מלאכתו באמונה ובמסירות . נפטר בירושלים בשנת תרע"ז (בפנקס החברה קדישא כתוב רק שמוצאו מארם צובא ומופיע שם התאריך כ"ה אייר, אולי הוא יום הקבורה).

 

הרב מאיר רחמים נחמד

בן הרב חיים, נולד בארם צובא ו' חשוון- תרל"ו (כך כתוב בספר "לקדושים אשר באר"ץ", אך בפנקס הבריתות מופיע שמו בראש חודש ניסן באותה שנה ולפי זה נולד בכ"ג אדר- שאילו היתה הברית דחויה היה מופיע שם "שלב"ז- שלא בזמנו"). זקנו היה הרב שלמה נחמד- רבה של ארם צובא (נשמתו עדן שנת תרכ"ט). רבי מאיר היה תלמידו של הרב עזרא חמווי. בגיל צעיר נסמך להוראה והיה לאחד מרבני העיר. כמו כן היה פעיל מאוד בחיי הקהילה, וגם היה מגדולי החוקרים של מורשת יהדות ארם צובא  וכתב בנושא זה מאמרים נכבדים המגלים ידע רב, אמין ומדויק. בנוסף כתב מאמרים תורניים ב"המאסף". היה בין מייסדי חברת "צדקה ומרפא" בארם צובא. בשנת תרצ"ד עלה ארצה והתיישב בתל אביב שם נפטר בשנת תש"ג ונקבר בירושלים (בן 68 היה במותו).[יש להעיר כי זקנו- הרב שלמה  נחמד, לא שימש בפועל כרבה של ארם צובא- כי ביום המינוי לתפקיד נפטר].

 

כ"ה-

הרב עזרא לופס

בן הרב ניסים ומזל, נולד בארם צובא בשנת תרי"ד. היה גדול בתורה ורב פעלים- מפקח על כשרות המקוואות בעיר. הדפיס מחדש את הספר "צוואה יקרה" (לרב אלכסנדר זיסקינד), והוסיף שם דרוש מאת אביו הרב ניסים וגם דרוש לז' אדר משלו. כמו כן הוציא לאור את הספר "שולחן המלך" (לרב שמואל לנייאדו, נכתב בשנת תקס"ד), עם הספד בסוף הספר על אביו הנזכר לעיל. עוד חיבר ספר דרוש לבר מצוה לבנו- ניסים מרדכי בן ציון, אך נדפס עד דף ח' בלבד (בירושלים ללא תאריך).במשך השנים תרע"ג תרע"ד היה בירושלים , אך עקב המצב הקשה ששרר אז בארץ חזר לארם צובא מולדתו. נפטר בירושלים בשנת תרפ"ד.

 

הרב עזרא צייאג

כנראה מצאצאיו של הרב עזרא צייאג הראשון. תורתו אומנותו, לימד תורה את נערי ישראל. בציונו כתוב עליו: "חכם שקרא ושנה ולימד את נערי בני ישראל כבוד מורנו הרב עזרא ציייאג". נפטר בארם צובא בשנת תרס"ו.

 

כ"ו-

הרב שלום שרים

בן רבי יוסף ואסתר. אחיו של הרב יצחק שרים הראשון. בנו הוא הרב יוסף חיים שרים "השליח הנודד" עבר לירושלים שם למד בישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בירושלים בשנת תרל"ד.

 

כ"ח-

הרב מרדכי חיים משען (דאיה)

בן הרב חיים, היה מחכמי דמשק, אך מוצאו מארם צובא. נולד בארם צובא ולמד שם בילדותו, אך עקב עלילת הדם בדמשק עברה משפחתו לשם כדי לסייע בהצלת יהודים. היה חבר בית הדין בדמשק וגם מקובל. אביו הרב חיים היה אף הוא גדול בתורה ומקובל, והיה קרוב משפחה של הרב אליהו משען ממקובלי ארם צובא, שניהם נפטרו באותה השנה (תרמ"ב). לרב לא היו ילדים, אך השאיר אחריו כתבי יד דרשות על התורה והספדים בשם "ויגד לו מרדכי" (וחותם שם המרח"ם- הצעיר מרדכי חיים משען). כמו כן חיבר ספר שאלות ותשובות, אך המדפיס הוציא ספר זה על שמו ועל כן לא נודע עד היום שם הספר (גם שם חותם על התשובות המרח"ם). נמצא בדמשק ספר שירים כתב יד אשר העתיקו רבי מרדכי. שימש כחזן בימי חייו, נפטר בדמשק בשנת תרפ"ה.

 

כ"ט-

הרב משה סוויד

בן הרב יוסף. שימש כרבה של ארם צובא והוא נכדו של הרב משה סוויד הראשון (מחבר ספר "מסווא משה"). חיבר ספר שאלות ותשובות "אמת ומשפט", ספר דרושים "שלום ואמת", שניהם נשארו בכתב יד. קיבל הסכמה נלהבת מהרב שלום כאסכי והרב שמואל ווזאן אשר כתבו עליו שבחים גדולים (שנת תרי"ז). חלק מחידושיו נדפס בספר שאלות ותשובות "ע"ט סופר" להרב עזרא טוויל  מתלמידיו. בין תלמידיו גם היה הרב מרדכי עבאדי הידוע אשר היה אמור לכהן כרבה של ארם צובא אחריו, אלא שנפטר בחייו. נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ט.

 

הרב חיים נחמד

בן הרב שלמה. אביו כיהן כרבה של ארם צובא (נשמתו עדן שנת תרכ"ט). נולד בשנת ת"ר (מ"מ). היה תלמידו של אביו והוסמך על ידו להוראה. עסק בהוראת תלמוד בתלמוד תורה למעלה מארבעים שנים. חתם עם חכמי ורבני ארם צובא על פסק דין נגד חילול שבת בשנת תרס"ו- נדפס בספר "דרך אמונה" להרב יעקב שאול דוויך. נפטר בארם צובא בשנת תרע"ו. (יש להעיר כי אביו הרב שלמה נחמד הנזכר, לא שימש בפועל כרב העיר-  משום שנפטר באותו היום

שהתמנה לתפקיד זה).

חודש סיון

ב-

הרב יעקב דוויך הכהן
בן רבי שאול וקמר (תלמידו של הרב מרדכי עבאדי וחברו של הרב ישעייה דיין- יחדיו חברו ספר "ידי עשתה זאת" (חידושים בסוף ספרו "אמרי נועם"). מלבד זאת חיבר ספר "דרך אמונה" – מוסר לפי סדר הא-ב (ארם צובא, תרע"ד), וספר  "שארית יעקב" דרשות (ארם צובא, תרפ"ה). שימש כרבה של קיליז הסמוכה לארם צובא, ולאחר מכן כרבה של ארם צובא. נלחם עד חרמה בפורצי גדר הדת, וזה בא לידי ביטוי בספרו "דרך אמונה" הנזכר, שם החתים עשרות חכמים מארם צובא ומחוצה לה, נגד חילול שבת. בהיותו בארץ ישראל (תרל"ז), נפגש עם הרב אליהו מאני – אשר התפעל מאוד מגדולתו, וגם עם הרב אהרון עזריאל. בזמן המלחמה התפטר ממשרתו לטובת הרב חזקיהו שבתי, אשר היה בקי בשפות, וידע לייצג את הקהילה לפני השלטונות. רבי יעקב נולד בארם צובא בשנת תקפ"ח, והיה נשוי לגרז – בתו של הרב משה סוויד (רבה של ארם צובא), ולאחר פטירתה נשא לאישה את אחותה – היא רחל, אך גם היא נפטרה בחייו. בנו הרב משה היה גדול בתורה, וגם רופא אומן. חתניו היו הרב רחמים בן דיין והרב משה דוד דוויך (קצאב) – מחבר ספר "קנה המידה" ו"בן דוד". נפטר בארם צובא בשנת תרע"ט.

 

ד-

הרב דוד זוננה
בן רבי חיים (כנראה). אחיו של הרב אליהו זוננה מחכמי ורבני ארם צובא – שם אביהם כנראה "חיים", כאמור – כי בפנקס הבריתות מופיע שם אחיו הנ"ל "אליהו חיים". לפני מלחמת העולם היגר למקסיקו, עסק במסחר ויחד עם זה קבע עיתים לתורה. נודע כבעל מידות תרומיות, ומחזיק בידי תלמידי חכמים ונצרכים. בשנת תרצ"ז עלה ארצה והתיישב בירושלים. בציונו כתוב עליו "הצדיק המאושר, המשתדל להחזיק בידי לומדי תורה, כבוד הרב דוד זוננה". נפטר בירושלים בשנת תש"י.

 

הרב סימן טוב עציץ
נודע במעשיו הטובים לטובת הכלל. ייסד מוסדות צדקה וחסד בארם צובא אך נפטר בקיצור ימים ושנים. בהספד עליו נאמר "החכם הוותיק מלא רוח חכמה, מזכה את הרבים ורודף צדקות". בציונו נכתב עליו: "הרב הכולל, כבוד מעלת הרב, רבי סימן טוב עציץ". נפטר בארם צובא בשנת תרפ"ג.

 

הרב מאיר ששון
אין עליו פרטים, מלבד זה שהספידו הרב יעקב עבאדי, כנראה שהיה סבו של הרב מאיר ששון – עג'מי (נשמתו עדן בשנת תרע"ב). נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ה.

 

ח-

הרב עזרא חוצני הלוי
בן רבי שאול (שחאדי), נולד בארם צובא בסביבות שנת תרמ"ז. כיהן כרב מורה בישיבת "פורת יוסף", וגם נמנה בין חכמי הקבלה. למד קבלה עם הרב  עזרא עטייה. היה חתנו של הרב עזרא הררי–רפול, אך נפטר ללא זרע של קיימא. בפנקס הנישואין בירושלים (העתק ממנו נמצא בידי הרב אפרים לוי ישמרהו צור ויחייהו), מופיעים נישואיו – וכך כתוב שם: (חתן) יוסף עזרא בן שאול המכונה שחאדי חוצני הלוי, (כלה) שרה בת הרב עזרא הררי רפול – 9 אדר תרע"ה. נפטר בירושלים בשנת תשט"ז.

 

י-

הרב עזרא הררי רפול
בן רבי יוסף וסנבול. נולד בארם צובא, כ"ד אב בשנת תרי"ז. היה תלמידו של הרב חיים שאול דוויך בתורת הנסתר, ובתורת הנגלה היה תלמידו של  הרב יעקב שאול דוויך. היה גדול בנגלה ובנסתר ועסקן ציבורי. בחשוון שנת תר"ן עלה ארצה , ופעל רבות לחיזוק היהדות, ובאופן מיוחד דאג לצורכי עדת החלבים, שימש כנשיא העדה, ואף הקים ישיבה בשם "אוהל מועד" לתלמידי עדתו. היה חבר בית הדין לעדת ארם צובא (יחד עם מחותנו הרב אברהם עדס, והרב יוסף ידיד). ידוע היה כקנאי לענייני הדת. למחייתו עבד כפקיד אצל הצדיק רבי ניסים נחום. בניו היו תלמידי חכמים גדולים – הבולטים בינהם: הרב אהרון הררי רפול (שימש כדיין), וזקן רבני ארם צובא הרב אברהם הררי רפול. חתניו אף הם היו גדולים בתורה: הרב יצחק ידיד, הרב עזרא חוצני, והרב יעקב עדס, זכותם יגן עלינו אמן. (השאיר פנקס כתב יד – דברי מוסר, ונדפס לאחר פטירתו ע"י בני המשפחה, בשם "הכין עזרא" (נדפס בירושלים), והוא כולל גם שבחי הצדיקים ופרפראות, מאת בנו הרב אברהם הררי רפול. עוד יש להזכיר כי דודו היה המקובל הרב ניסים הררי מחבר ספר "עלי נה"ר"). נפטר בירושלים בשנת תרצ"ו.

 

הרב אהרון הכהן עג'אמי
בן רבי יוסף וכרמן. נולד בארם צובא. היה תלמידו של הרב יצחק דיין והיה מעיין גדול. היגר לארגנטינה, ונשאר שם עד סוף ימיו. בנו הגדול חכם יוסף – מלבד היותו תלמיד חכם, היה בקי בדקדוק וחיבר מילון עברי – ספרדי. אין עליו פרטים נוספים, מלבד הכתוב בציון "הישיש כבוד מורינו הרב אהרון עג'אמי הכהן – למד ולימד חכמה ודעת". נפטר בבונוס איירס בשנת תשל"ח.

(כל הנזכר כאן קבלתי מאת נעים זמירות ישראל דניאל בינקר יצ"ו).

 

יט-

הרב משה עבוד כצ'רי
עסק בהוראת תלמידים – עשה מלאכתו באמונה. הצטיין ביראת שמיים וענווה. היגר לארה"ב ונפטר בניו-יורק בשנת תש"ה.

 

הרב שאול סיתהון (דבח)

בן רבי דוד. אביו היה אחיו של הרב משה סיתהון-דבח הידוע מחבר ספר "קהילת משה" ועוד, ואצלו הוא גדל בהיותו יתום מאב. נולד בארם צובא בשנת תרי"א, ובגיל 26 שימש כחבר בית הדין בארם צובא. לאחר מכן היה רב בעין טב (הסמוכה לארם צובא). בשנת תרנ"א חזר לארם צובא מולדתו, וייסד שם ישיבה. לפני מלחמת העולם נסע לבניו לארגנטינה, ונשאר שם עד יום מותו. פעל שם רבות לחיזוק היהדות גם בקרב עדת הדמשקאים. תיקן תקנות לביצור חיי הדת, ביניהם, שלא לקבל גרים, בכדי למנוע התבוללות, ועל כך קיבל הסכמה מחכמי דורו – כמובא בספר שו"ת "דיבר שאול" (ירושלים, תרפ"ז). נפטר בבונוס איירס בשנת תר"צ.

 

כ-

הרב מרדכי לבטון
בן רבי חלפון ולונה. נולד בארם צובא בסביבות שנת תקמ"ב. כנראה הוא נכדו של הרב מרדכי לבטון, הנזכר (בכתב יד 27001) – כחתנו של הרב עובדיה דיין (ולפי זה הוא מצאצאי משפחת דיין ב"חלב" המיוחסת לדוד המלך עליו השלום – ועל כן הוא מתואר כבא משושלתא דבי נשיאה וכדומה). מגיל צעיר התפרסם כעילוי, שקדן בתורה, וכאדם קדוש. בשנת תרי"ח, לאחר פטירתו של הרב אברהם ענתבי, כיהן כרבה של ארם צובא (עד לפטירתו בשנת תרכ"ט). חיבר שו"ת "נוכח השולחן" (אזמיר, תרכ"ח) וספר דרשות "בן יאיר" (ירושלים, תרפ"ה). עוד בזמן רבנותו של הרב אברהם ענתבי, היה לו בית דין נפרד (כנראה שזה מוכיח על גדלותו בתורה) ואנשים היו מעדיפים להתדיין אצל מורנו הרב אברהם ענתבי, כי הרב מרדכי לבטון היה ידוע כ"עניש וקטיל", במקרה שלא היו נשמעים לדבריו. שבחיו עצמו מספר, חלקם נכתב על-ידי הרב אליעזר בן הרב יום טוב ידיד, שהיה נשוי עם נכדתו והתפרסם בשם "שבחי מהר"ם" [לבטון]. (ירושלים, תרצ"ב). בניו ובני ביתו היו גדולים בתורה. היו לו שלושה בנים: הרב חלפון, הרב אליעזר, והרב יוסף. בתו, לונה, נשאה לרב עזרא בן הרב משה סוויד (רבה של ארם צובא). נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ט.

 

כא-

הרב דוד ענתבי

ככל הנראה אביו הוא הרב יצחק ענתבי. מחכמי דמשק, אך מוצאו מארם צובא. הוא אחיו של הרב אברהם ענתבי (מחבר ספר "יושב אוהלים") ובנו הוא הרב יעקב ענתבי, רבה של דמשק (אשר היה מעורב בפרשת עלילת הדם הידועה). אין עליו פרטים נוספים. נפטר בדמשק בשנת ת"ר. (כידוע, עקב רעידת אדמה שפקדה את חלב בשנת תקפ"ב, הגרו רבים לדמשק, אך הרב יעקב ענתבי הנזכר היה כבר בשנת תקס"ט בדמשק, ועל-כן אין אתנו יודע אם הרב דוד הנזכר הוא אכן אביו או שמא הוא אחר, שהגיע מאוחר יותר כנ"ל. ועל כל פנים נמצא כתוב שאביו של הרב יעקב ענתבי, שמו דוד, וגם יש סימן על כך כי בנו נקרא הרב דוד יצחק ענתבי – אביו של הרב יוסף, מחבר ספר "ויצבור יוסף", וכנראה שהכוונה היא דוד על-שם זקנו, ויצחק על שם אבי זקנו, הרב יצחק ענתבי.

 

הרב יוסף אלפייה
בן רבי מנחם. היה במצריים ועלה ארצה לירושלים, אך נראה שנולד בארם צובא (כי השמות יוסף ומנחם אלפייה מופיעים בצמוד בכתבי יד של חלב, כגון "יוסף בן מנחם" או "מנחם בן יוסף" אלפייה). אין עליו פרטים, מלבד הרשום בציונו: "החכם השלם הנפטר בשיבה טובה, כבוד הרב רבי יוסף אלפייה". נפטר בירושלים בשנת תרפ"ו (על-פי פנקס החברא קדישא), ולא בתרפ"ז, כפי המובא בספר "לקדושים אשר באר"ץ". (העתק מהפנקס הנ"ל נמצא אצל הרב אפריים לוי ישמרהו צור ויחייהו).

 

הרב חיים שאול עבוד
בן הרב אברהם וגרז. נולד בארם צובא בשנת תר"ן. אביו- הרב אברהם עבוד, לימד תינוקות בעין טב ובארם צובא, וזקנו- הרב אליהו עבוד, היה ראש החברא קדישא בעין טב, והיה נחשב כאיש קדוש. אך ללא ספק מוצאו מארם צובא (בשנת ת"ע, מצאנו את מנצור עבוד כחבר בחברא קדישא של המוסתערבים בארם צובא, וכן גם משורר בשם יעקב עבוד, אשר חיבר את השיר "ישיב הרע לשוררי"). כמו כן כותב הרב מאיר נחמד כי לאחר רעידת האדמה שפקדה את חלב (שנת תקפ"ב) ברחו משם "מי לעין טב ומי לדמשק", ואם כן יתכן שאבי המשפחה היה מאלה. כוחו היה רב בזמרת האר"ץ, למד אצל הרב רפאל ענתבי גדול  משוררי ארם צובא, וכן אצל תלמידו (בשירה) הרב משה אשקר הכהן, ומהם ינק את יסודות השירה. לאחר מכן נסע לארגנטינה ולימד שם תורה ושירה, ומשם נסע לארץ ישראל (בשנת תרפ"ט), וגם שם בירושלים עסק בחינוך ובהוראה, ויחד עם זה הפיץ את השירה. רבים ממשוררי ירושלים היו מתלמידיו. הטביע את חותמו בקרב עדות המזרח בירושלים, על ידי לימוד השירה – "זימרת האר"ץ", וארגון שירת הבקשות בשבת (על פי נוסח ארם צובא) בבתי הכנסת של ירושלים (מקדמת דנא שלטה השירה הספרדית – איספליונית, אך בהגיעו יחד עם חבריו, הצליח להשליט את השירה החלבית, כולל גם נוסח התפילה המבוסס על קטעי תפילה על-פי הלחנים החלבים). כמו כן, הוציא לאור ספר "שירי זמרה" (בשנת תרצ"ו, ונדפס שוב כמה פעמים), הכולל גם את שירת ה"בקשות" כמנהג ארם צובא מולדתו. בספרו זה, המבוסס על שירת יהודי חלב, הדפיס שירים רבים שחיבר בעצמו, והתפשטו בקרב הארץ ברבות הימים, עד היום. נפטר בירושלים בשנת תשל"ז.

 

כד-

הרב אברהם סאלם (נכשארי)

בן רבי נתן וצלחה, נולד בארם צובא בסביבות שנת תרכ"ה .הרביץ תורה בקרב האר"ץ, והעמיד תלמידים הרבה. עלה ארצה בשנת תרנ"ט, והיה לאחד מחכמי המקובלים בירושלים. חלק מחידושי התורה שלו נדפסו בסוף ספר "מחלב האר"ץ"  (אוסף חידושים מחכמי ארם צובא, ירושלים, תשכ"ו) תחת השם "חיי אברהם". השאיר אחריו בנים תלמידי חכמים. אחד מהם הוא חכם נתן סאלם, ובתו בוליסא נישאה לרב עזרא עטייה. נפטר בירושלים, בן 73, בשנת תרצ"ח.

 

כה-

הרב משה סוויד
בן רבי יוסף. מגדולי רבני ארם צובא בדורו. חיבר ספר "מסוא משה" (יצא לאור לאחר פטירתו על-ידי הרב אליהו עטייה נר"ו, ירושלים, תשכ"ז). היה חתנו של הרב עזרא צייאג (מחבר ספר "פרי עץ הדר" – כתב יד). בניו הם יוסף (אביו של הרב משה סוויד, ששימש כרבה של ארם צובא), הרב אליהו (אביו של הרב משה סוויד השוחט), יצחק, הרב ניסים, וישועה. בזמנו, הייתה מגיפה שבה נספה הרב אליהו שמאע, ולאחר שהספידו, הוא בעצמו נפטר במגיפה זו. נפטר בארם צובא בשנת תקע"ד.

 

 

 

כו-

הרב אהרון עילי הכהן טוויל
בן הרב אליהו וקאצ'ון. נולד בארם צובא, כנראה בשנת תרי"ח (מ"מ), כי נישואיו מופיעים בפנקס רישום הנישואין של חלב, בשנת תרל"ז – כבחור, עם מרים בת יצחק עילי. עלה ארצה יחד עם אחיו, הרב אברהם. בירושלים, היה לאחד מחכמי המקובלים. חיבר קונטרס "יששכר וזבולון" (ירושלים, תרע"ג), כולל דברי מוסר בעניין תמיכה בתלמידי חכמים, ושבחי הצדיקים. שם מזכיר מעשה שהיה עם זקנו של אביו, יוסף עילי הכהן. הרב משה טוויל, רבה של חלב בתקופה האחרונה, היה חתנו, ועל-שמו נקרא בנו, הרב אהרון טוויל זצ"ל. נפטר בירושלים בשנת תרע"ו.

 

כז-

הרב מרדכי עבאדי
בן רבי יעקב. נולד בארם צובא בשנת תקפ"ו (מ"מ). היה תלמידו של מורנו הרב משה סוויד. פאר רבני ארם צובא, איש האשכולות – ידו בכל. היה בקי עצום בתורת הנגלה והנסתר, ואחד המיוחד מגדולי משוררי ארם צובא – "והמליץ בינותם", היה כוחו רב בהלצות, ותהילתו יצאה בכל האר"ץ עד ערי אירופה. כידוע, אחד מרבני אשכנז ביקר בארם צובא, והשתאה מגאונותו העצומה. וכפי שידוע היה לו חבר ממוצא אשכנזי – הרב אלתר נח כהן צדק, שלמד אתו בירושלים (יחדיו חיברו ספר, כדלהלן). שימש כרבה של קיליז הסמוכה לארם צובא, ובאותה תקופה חיבר חלק משיריו כפי הנשקף מספרו "דברי מרדכי". חיבר ספרים: 1) "מעיין מים" – דרשות, 2) "דברי מרדכי" – שירים שחיבר, 3) "מליץ נעים" –  מוסר בדרך המליצה, 4) "ויכוח נעים" – ביאור מאמרי חז"ל מוקשים, 5) "חן מרדכי" – על תורת הנסתר, 6) "מעיין גנים" – שו"ת על ד' חלקי השו"ע, 7) "נעים זמירות" – על ספר תהילים (הוציא לאור הר"י שעיו עליו השלום, מתוך כתביו). מלבד זה סייע בהוצאה לאור של ספר הבקשות לשבת – "מקרא קודש" (בארם צובא, תרל"ג). נפטר בקיצור ימים ושנים בחזרתו בפעם השנייה מירושלים, בהגיעו לעיר בירות. הספידו תלמידו – הרב יעקב שאול דוויך, ורבו הרב משה סוויד (הוא חשב שיכהן כרבה של ארם צובא אחריו, אך "רבות מחשבות …"), הוא הסיר את מצנפתו וקרא "נפלה עטרת ראשנו". נפטר בעיר בירות בשנת תרמ"ג. נקבר שם, וקברו נחשב למקום קדוש אצל יהודי הקהילה בבירות, ובחודש אלול ובערב ראש השנה וערב כיפור עורכים שם "סליחות". (על קברו בנו אוהל- באופן שציונו הוא הכי בולט שם).

 

 

 

הרב ישראל ששון

בן הרב יוסף. היה מגדולי חכמי ארם צובא בדורו. חיבר שו"ת כנסת ישראל- בו משולב תחילתו של חיבור על שולחן ערוך אורח חיים (אלא שנדפס ממנו רק סימן א'). התכתב בהלכה עם מורנו הרב אליהו שמאע (כמובא בספרו שו"ת קרבן אש"ה). כן גם חיבר שירים. בספר כתב יד הספדים מ"חלב" (בניהו מספר 43761) מופיע הספד עליו, שם מפורש גם תאריך פטירתו. נפטר בארם צובא בשנת תק"ע.

 

ל-

הרב יום טוב ידיד הלוי
בן רבי יצחק וקמר. נולד בארם צובא בשנת תרט"ז. נשא לאישה את רחל בת הרב יוסף לבטון (בנו של הרב מרדכי לבטון). בנו בכורו הרב יצחק היה עילוי – שימש כשוחט במצרים (היה חתנו של הרב עזרא הררי רפול) ונפטר צעיר. בנו השני – יוסף, על שם זקנו הנזכר (נולד בארם צובא בשנת תרמ"ד, וכנראה נפטר בחיי אביו). בשנת תרמ"ב נולד בארם צובא בנו הרב אליעזר (מגדולי המקובלים – אשר סייע בהוצאת "סידור הרש"ש"). בנו הרביעי – משה, נולד בשנת תרמ"ח (גם הוא כנראה נפטר צעיר). בשנת תר"ן עלה רבי יום טוב ארצה, וכבר אז היה מלא "בקבלה" (כפי שהעיד בהתפעלות, המקובל רבי נחמן אנג'יל). יחד אתו עלה גאון חכמת הקבלה הרב חיים שאול דוויך זכותו יגן עלינו. בירושלים שקד על לימוד הקבלה עד שהיה לאחד מגדולי המקובלים בדורו, והיה רגיל לחתום יחד עם חבריו המקובלים הרב חיים שאול דוויך והרב אברהם ענתבי–עדס זכותו יגן עלינו. מלבד לימודיו היה מקרב רחוקים לתורה, וכמו כן, יחד עם בנו הרב אליעזר, ועוד, הוציא לאור את "סידור הרש"ש", בתוספת הערות משלו ושל בנו הנזכר. בכ"ח כסליו בשנת תרע"ז מתה עליו רחל – אישתו הרבנית, והרעב היה כבד בארץ, לאור זה התייעץ עם ידידו האדמו"ר רבי מאטעלה טברסקי, והלה הציע לו לשוב לארם צובא מולדתו (הוא גם איחל לו שבע שנות שבע, ואכן רבי יום טוב חי בארם צובא בשובו לשם שבע שנים, ואחר סמוך נפטר שם. בחודש אלול שנת תרע"ז הוציא לפועל את החלטתו, והגיע לארם צובא מולדתו, שם נשא לאישה את נזהה בת הרב מנחם (בן הרב יעקב) גינדי – וממנה נולד הבן מנחם ישמרהו צור ויחייהו (על שם זקנו הנזכר) "בן איש חי – רב פעלים", וממקימי עולה של תורה בדורנו, ובנוסף גם נולדה לו בת. בהיותו בארם צובא עשה לילות כימים בלימוד תורה ובהרבצתה, וגם שימש כדיין בבית הדין שם. ב-כ"ח סיון תרפ"ג (עת נפל למשכב וחלה עד לפטירתו), השתנה האוויר בארם צובא, וחזר הקיץ להיות חורף, והיו רוחות חזקות, עננים וקור גדול עד שלא יוכל האדם לסבול, וביום רביעי אחרי הצהרים, קודם פטירת הרב יום טוב ידיד (בחמש שעות), היו הגשמים חזקים מאוד זמן רב וכל העם תמהים, ותהום כל העיר – כל זה עקב פטירתו (כך כותב בנו הרב אליעזר). רבי יום טוב חיבר ספר  "שמחת יום טוב" –  בתורת הקבלה (ירושלים, תרפ"ו). בנו הרב  אליעזר היה מגדולי המקובלים בירושלים. בנו השני, ייבדל לחיים טובים, האדון הנכבד מנחם ידיד ישמרהו צור ויחייהו, מחזיק כולל אברכים על שמו – "שמחת יום טוב". ובכל שנה, לקראת יום פקודת השנה של אביו – הרב יום טוב ידיד, הוא מוציא לאור קובץ "נר יום טוב". לאחרונה הוציא הנזכר ספר "כבוד יום טוב" – מוקדש לזכרו במלאות שמונים שנה לפטירתו, בספר זה מופיעים תולדות חייו, והספדים רבים שנאמרו עליו – מחכמי ארם צובא, ועוד רבנים גדולים שהכירוהו, והרבו לשבחו עד בלי די. נפטר בארם צובא בשנת תרפ"ג.

חודש תמוז

 

ג-

הרב ישעיהו לנייאדו
מחכמי ונכבדי העיר ארם צובא. שם כזה נזכר בכתב יד "הספדים מחלב" (28112), בהספדו של הרב שמואל לנייאדו (אביו של בעל בית דינו של שלמה). אין עליו פרטים נוספים, נפטר בארם צובא בשנת תפ"ב.

 

ד-

הרב אליהו לופס
בן הרב יעקב וחנה. נולד בארם צובא בשנת תר"ן, והיה תלמידו של הרב עזרא שעיו. בגיל צעיר (כבן 15) כבר החל ללמד ש"ס לתלמידים בארם צובא. בעל כשרונות מצוינים וגם בעל כושר מנהיגות, דרשן מעולה, וקנאי. בשנת תרע"ג עלה עם הוריו ואחיו ארצה, והתיישב בירושלים, שם למד בישיבת "אוהל מועד" – אצל הרב שלמה לנייאדו. בזמן המלחמה ברח לטורקיה, וחזר לירושלים בשנת תרע"ט. הרביץ תורה בשכונות ירושלים, ייסד קרן גמילות חסדים לתלמידי חכמים, שימש כרב מורה בישיבת "פורת יוסף"  וכן גם היה חבר בבית הדין של עדת הספרדים. היה מראשוני המתיישבים בשכונת בית וגן. עקב מחלתו נפטר צעיר. השאיר אחריו חידושים על הגמרא, בצורת משא ומתן עם הרב משה עדס מול הרב ניסים אלישר. כתב יד זה יצא לאור ע"י הרב רחמים שעיו ישמרהו צור ויחייהו בספר אחוזת ארץ (ירושלים תשס"ד). כמו כן חיבר את הספרים "אמרי פי" ו"בן אביחיל".נפטר בירושלים בשנת תרצ"ח.

 

ח-

הרב אליהו זוננה
בן רבי חיים (כנראה). מחכמי ורבני ארם צובא. בעל מצוות ומעשים טובים. היה חתנו של הרב נתן מרקוס. נפטר בקיצור ימים ושנים. בפנקס הבריתות מופיע: אליהו חיים זוננה, 14 טבת תרל"ח. אם אכן מדובר בנזכר, כנראה ששם אביו "חיים" כאמור, ונולד בארם צובא – ז' טבת. נפטר בארם צובא בשנת תרע"ד.

 

 

 

הרב מטלוב סיתהון

בן סיתי- מצאצאי רבי מטלוב סיתהון (אבי הרב מנשה – מחבר ספר "כנסיה לשם שמים" ועוד). היה גדול בתורה, אך הוא נפטר בחיי אביו. הספידו הרב יוסף ידיד, אשר הרבה לספר בשבחו, וכתב עליו שנפטר בחצי ימיו. נפטר בירושלים בשנת תרפ"ט. (אולי נפטר בארם צובא, כי שמו אינו מופיע בפנקס החברא קדישא של ירושלים).

 

הרב יוסף שלמה דיין
בן הרב ניסים וג'מילה. נולד בארם צובא בשנת תרפ"ד. מופיע בפנקס הבריתות – ב' טבת תרפ"ד, אלא ששם מופיע שם אביו בלבד (אך ברור שהכוונה אליו – וכפי שכתב בספר "עוד יוסף חי" – לתולדותיו, שנולד בשנת תרפ"ד). היה דור פ"ז לדוד המלך עליו השלום. בילדותו עלה עם הוריו לירושלים. אמו ג'מילה היא בתו של הרב יהודה עציץ (ועל שמו נקרא אחיו – יהודה). בצעירותו גדל ככל שאר ילדי השכונה, ורק מאוחר יותר החליט להקדיש את חייו לתורה ותפילה. הרבה להשתטח על קברי צדיקים במסירות נפש יחד עם חברו הצדיק רבי יוסף וולטוק. היה מתנהג בפשטות גמורה, ובכשרונותיו הברוכים הצליח להסתיר את הנהגתו – עד כדי כך שכאשר היה מאזין לשיעורי תורה היה שואל שאלות פשוטות בצורה מכוונת, כדי לכסות על גדולתו. (עד היום ישנם המתקשים לעכל שאכן היה גדול כפי האמת – כמי שהכירוהו, מתהלך בתומו ובפשטות, כאמור). לאחר פטירתו יצא לאור ספר "עוד יוסף חי" על תולדותיו, וחבריו הצדיקים הנסתרים (ירושלים, תשמ"ו, על-ידי רבי אברהם לוי ישמרהו צור ויחייהו), וכן יצאו לאור שני ספרים הכוללים "תיקונים" מתוך כתב ידו. האחד- "שד"י תפוחים" (ירושלים, תשמ"ט) והשני- "ויבא עד חברון" (ירושלים, נדפס ללא תאריך). נפטר בירושלים בשנת תשמ"ה.

הערה: שם זקינתו, אימו של הרב ניסים דיין היא שרה סוויד (מפי בנו ר' דוד ישמרהו צור ויחייהו).

 

י-

הרב יצחק שבתי ענתבי

בן הרב דוד (כנראה). מחכמי דמשק, אך מוצאו מארם צובא (מסתבר שהוא אחיו של הרב יעקב ענתבי, ונקרא על שם זקנו הרב יצחק בן רבי שבתי ענתבי (אבי הרב אברהם, בעל "יושב אהלים") – והרב דוד, ככל הנראה אביהם של הנ"ל. אין פרטים נוספים עליו. נפטר בדמשק בשנת תר"ג (גם שנת הפטירה לכאורה מסייעת לאמור – שהיה אחיו הגדול של הרב יעקב ענתבי שנפטר בשנת תר"ז).

 

 

יא-

הרב ראובן אנקונה
בן רבי שאול. היה מקהילת ה"סניורוס פרקנוס" אשר בארם צובא, ובזמן שכיהן הרב חזקיהו שבתי כרבה של חלב, היו היחסים בינו לבין קהילה זו בלתי תקינים, ולכן פנו לרב ראובן אנקונה לשמש כרבה של קהילתם, אך סוף דבר לא צלחה מחשבתם (שמעתי זאת מפי ד"ר ירון הראל ישמרהו צור ויחייהו). בשנת תר"כ מצאנו את נישואיו בחלב (וכנראה שנולד בסביבות ת"ר). נודע כלמדן מופלג ומעיין חשוב. היה חבר בועד איסור והיתר בארם צובא, מזכה את הרבים בדרשותיו, סופר סת"ם, שוחט ובודק מומחה. אחת מתשובותיו מופיעה בספר "ישא איש" (לרב יעקב שאול אלישר). נפטר בארם צובא בשנת תרע"ז.

 

הרב מרדכי דיין
בן הרב יוסף. דור ע"ט לדוד המלך עליו השלום. אביו היה הרב יוסף בן הרב נתן הדיין. רבי מרדכי נפטר במגיפה שפרצה בחלב בשנת תצ"ג, דרש עליו הרב עובדיה הלוי מזרחי בספרו "חזון עובדיה" בתשלום השנה. נפטר בארם צובא בשנת תצ"ג.

 

הרב יעקב סיתהון-שומר
כנראה שהוא בנו של הרב ישעיה סיתהון-שומר. חותם על פסק דין נגד חילול שבת בשנת תרס"ו בספר "דרך אמונה" לרב יעקב שאול דוויך. בציונו כתוב עליו "החכם השלם והכולל כבוד מעלת הרב,  רבי יעקב סיתהון-שומר. מלבד זה אין פרטים עליו. נפטר בארם צובא בשנת תרע"ז.

 

יב-

הרב אברהם דוויך (כלוצ'י)

בן רבי עזרא. אחיו של הרב שאול דוויך, מחבר ספר "אמת מאר"ץ". כאחיו, אף הוא כיהן כרבה של ארם צובא. בצעירותו שימש כרב שוחט ובודק בעיר אנטוכיא הסמוכה לארם צובא (היום בשטחה של טורקיה). לאחר פטירת הרב משה הכהן, התמנה לרבה של ארם צובא מטעם השלטונות ואף נפגש עם השולטן וזכה לאותות כבוד ממנו עקב מעשה שיהיה כאשר ישב בשבת תחכמוני עם השולטן ושריו, והייתה מגמה להמית את אחד השרים והרב הנזכר גילה זאת ובכך הציל את השר (- על סמך זיכרון, שמעתי מחמיו של חכם אהרון שרים). מסר עצמו להצלת יהודים מהצבא הטורקי. וגם היה תומך מכספו בתלמידי חכמים ומעודדם ללמוד תורה. היה מתכתב עם הרב יעקב שאול אלישר (הראשון לציון), ויש לו תשובה בספרו "מעשה איש" (אבן העזר, סימן י"א). כמו כן, השאיר כתב יד – פרוש על "פרקי אבות" ועוד עניינים, כולל מכתב לרב הנזכר (מספרו 43769). היה לו בן, הרב עזרא דוויך (כלוצ'י) על שם זקנו. מופיע ברשימת הרבנים אשר קבלו קצבה שבועית בחלב (ג'ומעייה) בשנת תרס"א. בנו, הרב שאול היה בברזיל והוציא לאור חוברת לעילוי נשמת אביו הנזכר: "המזכה לחיי אבא" (ריו די ז'נירו, 1953), ובו ליקוטים בענייני תורה ויראת שמים. נפטר בארם צובא בשנת תרס"א.

 

הרב יוסף מנצור
מחכמי ורבני ארם צובא. בסוף ימיו נסע לארה"ב עד יום מותו. בציונו נכתב עליו: "צדיק תמים נהנה מיגעו, זקן ונשוא פנים, אספקלריא המאירה, קובע עתים לתורה בהבנה ובסברה ישרה לילות כימים, החכם המרומם והנעלה כבוד מעלת הרב, רבי יוסף מנצור" נפטר בניו-יורק בשנת תש"ג.

 

הרב הלל די פיג'וטו
כנראה בנו של רבי אליהו פיג'וטו שנפטר בשנת תר"ן, ולפי זה נפטר בחיי אביו. אין פרטים נוספים עליו מלבד הכתוב בציונו: "החכם השלם והכולל מעלת השר רוצו"ח כמה"ר סי' הלל די פיג'וטו. נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ד (מנוחתו כבוד במערת הצדיקים שאחורי בית-הכנסת הגדול הסמוכה להיכל הסתום).

 

יד-

הרב מרדכי עטייה
בן חכם ישועה ווידא. נולד בארם צובא בשנת תרנ"ח, לאביו חכם ישועה בן חכם דוד בן הרב יצחק עטייה (מחבר ספר "זרע יצחק" ועוד).מצד אמו הוא נכד לרב יצחק לבטון. בגיל צעיר עלה ארצה עם הוריו, ולמד תורה בירושלים. כבן 6 היה כשנפטר אביו, ולמד בדוחק. בימי מלחמת העולם חזר לארם צובא מולדתו. יחד עם בן דודתו הרב יצחק הדאיה (נקרא על-שם זקנו, הרב יצחק לבטון), והרביץ תורה שם. בשנת תר"פ נשא לאישה את בתו של רבי אליהו חצני. בשנת תרפ"ב היגר למקסיקו, והקים שם קהילה מפוארת. בשנת תרצ"ו חזר (לירושלים) ארצה, אך עקב המצב הקשה ששרר בירושלים נאלץ לנסוע כשלוחא דרבנן לחוץ-לארץ, עד שנת תשי"ג. אהבת ארץ ישראל בערה בו, וחיבר כמה קונטרסים בנושא זה: "שימחת עולם", "ארצות החיים", "מקור חיים", "מחסה ועוז", "לך לך" ו"סוד השבועה". היה דורש טוב לעמו ובזכות זה רבים השיב מעוון. בשובו לירושלים, התמסר ללימוד הקבלה ואף ייסד ישיבה ללימוד זה בשם "החיים והשלום"- בשנת תשכ"ז. היום עומד בראשה בנו ייבדל לחיים טובים הרב אליהו עטייה שליט"א, והוא גם הוציא לאור ספרים שונים, ביניהם מחכמי ורבני ארם צובא (כגון ספר "זרע יצחק" – לרב יצחק עטייה, אבי זקנו). כמו כן, ערך מחדש את הספר "לקדושים אשר באר"ץ" לתולדות חכמי ורבני ארם צובא (ירושלים – תש"מ, כידוע מחבר הספר הוא הרב דוד לנייאדו). עוד בן היה לרבי מרדכי עטייה – שמו הרב חיים. הוא היה תלמיד חכם וצדיק, אך נפטר צעיר. הרב נפטר בירושלים בשנת תשל"ח.

 

טו-

הרב משה חמווי ביצ'ה הכהן
אין עליו פרטים, מלבד זה שנמצא תרגום מגילת אסתר בערבית – לרבי יוסף אל שמסא (אין ידוע מקום מוצאו), אשר הוציא לאור בנו הרב שבתאי חמווי ביצ'ה הכהן (כפי שכתוב שם בשער, נדפס בארם צובא בשנת תרס"ו).בציונו נכתב עליו "חכם שמת בן 40 – החכם השלם, כבוד מעלת הרב, רבי משה חמווי הכהן". יש לציין עוד, כי הרב שלום הדאיה הביא בספרו "שלום לעם" פרוש מידידו , הרב משה חמווי הכהן. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ה.

 

הרב אהרון שוויכה (שראבאתי)

בן רבי אברהם. שימש כרב של ארם צובא במשך ארבע שנים, עד פטירתו. נישואיו כבחור מופיעים בפנקס רישום הנישואים בחלב (43739), י"ד בניסן, תר"ט עם צלחה בת יעקב סיתהון, וכבר אז הוא מכונה "החכם המרומם". היה גם משורר גדול, וחלק משיריו נדפסו בספר "מקראי קודש" (שירת הבקשות), שנדפס בארם צובא בשנת תרל"ג. אך בספרים שהודפסו מאוחר יותר, הושמטו שירים אלה, יחד עם שירים רבים אחרים ואין שרים אותם היום. ישנם מסמכים בהם הוא חותם כחכם באשי בארם צובא., על אף גילו הצעיר (נפטר בהיותו בן 50 שנה), חיבר שו"ת אך כתב היד אבד. חתימתו מופיעה בהסכמה לספר "זה כתב ידי" וגם על פסק דין שנדפס בספר "אמרי נועם" (שניהם לרב ישעיה דיין). וכן גם בשו"ת "מעיין גנים" (לרב מרדכי עבאדי) ובספר "נעים זמירות" על התהילים (גם הוא לרב מרדכי עבאדי), מביא פרוש ממנו. יש לציין עוד כי נמצאת חתימתו על כתובה בארם צובא, שנת תרל"ט, אחרי הרב שלמה צפדייה. החתן היה הרב אליהו דוד כאסכי, בנו של הרב שלום כאסכי. וייתכן כי הרב שלמה צפדייה הנזכר היה מבוגר ממנו ועל כן חתם ראשון אל אף שהרב אהרון שוויכה, כאמור, היה הרב הראשי. נפטר בדרך לכפר תידף הסמוכה לארם צובא (מקובל שרכב על חמור בדרכו לשם, והיה חשוף לשמש וכתוצאה מכך קיבל מכת שמש ונפטר). בנו הוא הרב מנחם שוויכה הידוע ונכדו הרב אהרון שוויכה אשר היה במצרים. נפטר בארם צובא בשנת תרמ"א.  (ואולם, לאחרונה גילה אחד הצאצאים- הרב יעקב שוויכה נר"ו, ספר שנדפס בשנת תרמ"ג [1883] ובו חתימה "הצעיר אהרון שוויכה", הדומה מאוד לחתימתו במקומות אחרים. ומנגד בספר הבקשות הנדפס בליוורנו בשנת תרמ"ד כתוב אחרי שמו- כמחבר אחד השירים שם- ז"ל, זאת אומרת שנפטר בשנת תרמ"ג או תרמ"ד).

 

 

יז-

הרב שלמה ידיד
בן הרב יוסף ולאה. נולד בצפת בשנת תרס"ב. גדל על ברכי אביו, ואצלו קנה תורה.שם לילות כימים בלימוד התורה. בשנת תרע"ט  נשא לאישה את שרה צפצייה. בשנת תרצ"ח נסע לארה"ב על-פי הזמנת קרוביו, עקב קשיים בפרנסה. שם עמד בפרץ והיה עושה ומעשה בכל דבר שבקדושה. שימש כמורה לעברית וללימודי הקודש בבית-הספר העברי שם. בשנת תשכ"א עבר לברוקלין, שם גר היום בנו ייבדל לחיים טובים, הרב יוסף (נקרא על-שם זקנו, והוא שכתב את תולדותיו אלו) רבי שלמה הוציא לאור את ספרי אביו, הרב יוסף ידיד, מלבד הספר "ימי יוסף" (יצא לאור בירושלים בשנת תרע"ג). בניו יורק לימד ש"ס ורמב"ם בבית הכנסת "שערי ציון" של הקהילה החלבית. נפטר בניו-יורק (כך נראה, אך בינתיים לא מצאתי כן במפורש) בשנת תשמ"ה ונקבר בהר המנוחות.

 

הרב אהרון דוד מעלי טוויל הכהן
בן הרב משה ושרה. נולד בארם צובא – י"ח סיוון בשנת תרפ"ו (עפ"י פנקס הבריתות, וכן גם קיבלתי מאחיו ייבדל לחיים טובים הרב יצחק). נקרא על שם זקנו מצד אמו – הרב אהרון טוויל מעלי הכהן ( מחבר ספר "יששכר וזבולון"). כבר מגיל צעיר הרביץ תורה בארם צובא מולדתו. היה קם בחצות הלילה ולומד טור ובית יוסף (וכך סיים את סדר אורח חיים).בגיל 20 עלה ארצה והחל ללמד תורה לילדים (במיוחד מעדת ארם צובא). עשרות שנים לימד בתלמוד תורה "תורת משה" ( של חכם משה ששון הסופר – מילידי ארם צובא). והיה מחדיר בתלמידים יראת שמים. כמו כן, מסר שיעורים בבית הכנסת "תפארת רפאל", ושימש שם כרב בית הכנסת, עד שהגיע אביו – הרב משה טוויל, וכל עניני ההלכה היו נקבעים על פיו. כאשר בא אביו הנזכר להקים את ישיבת "זיכרון משה", היה הוא אשר דחק להוציא לפועל את הקמתה, והיה נוסע (עם אחיו הרב יצחק ייבדל לחיים טובים), לאסוף כספים עבור הישיבה במסירות נפש- ומדקדק בכספים ביותר. כמו כן, בדרכו זו היה משפיע בתורה ויראה על הקהל. כמו כן, היה דואג לספק צרכי תלמידי חכמים. מלבד זה, היו כל ימיו קודש ללימוד התורה – וכמעט לא היה מדבר שיחת חולין בסוף ימיו. אך לדאבון הלב חלה ונאלץ לשהות בין כתלי בית החולים (ומעניין לציין כי היה לוקח אתו לשם דווקא את מסכת יבמות, הידועה כאחת הקשות והמורכבות ביותר במסכתות הש"ס). באחרית ימיו עבר מתל-אביב לבני ברק. יחד עם אחיו ייבדל לחיים טובים, הרב יצחק טוויל שליט"א. כתב על הספר "בן איש חי" מקורות והערות בשם "מראי חיים" ב"שנה הראשונה" (ירושלים, תשמ"ה) ו"שנה שניה", הוציא לאור אחיו הרב יצחק לבדו (ירושלים תש"ן). נפטר בבני ברק בשנת תשמ"ח.

 

יט-

הרב אברהם מנחם ציון הלוי פטאל
בן רבי משה ורחל. נולד בארם צובא בשנת תר"ן (מ"מ). מגיל צעיר כבר החל לדרוש בבית הכנסת "בית נשיא" (בשנת תער"ב), אז גם עבד למחייתו בחנות כלים. לאחר מכן שימש כרבה של אנטוכיה ואכסנדרונה, וכן שימש גם כשוחט. אחר כך היגר לדמשק, שם ניהל בהצלחה תלמוד תורה. בשנת תרצ"ו עלה ארצה, ובירושלים הקים תלמוד תורה והמשיך בדרשותיו לציבור הרחב. דרשות אלו כינס לתוך ספרו "ויאמר אברהם" (אשר יצא לאור פעמיים בירושלים), אשר ערך חתנו, הרב עובדיה יוסף שליט"א, בתוספת נופך משלו. הצטיין בענווה ודיבורו היה בנחת עם הבריות ובזכות תכונות אלו רבים השיב מעוון. עסק גם בתורת הנסתר בישיבתו של הרב מרדכי שרעבי. היה ידוע כאיש קדוש אשר הציל אנשים מאסון, ריפא חולים והיה נותן עצות טובות. לעת זקנתו שהה בבית אבות, אך גם שם לא פסק פיו מלימוד תורה והיה שופע חידושים בכל עת וזמן כפי שנשמע באוזני מבקריו. חשוב לציין כי בהיותו בארם צובא מולדתו הצליח לשחרר בחורי ישראל מגיוס לצבא התורכי. כמו כן היה ידוע כ"מעיין" גדול ובנוסף כבעל קול ערב (הקליט שר'ח – תרגום "ערבי" על התנ"ך) נפטר בירושלים בשנת תשמ"א.

 

כב-

הרב משה סיתהון (דבח)

בן הרב יוסף. זקנו הוא הרב אברהם סיתהון (מחבר ספר "מלל לאברהם", שנדפס ע"י הרב הנזכר, ומכספו). היה פעיל מאוד בחיי הקהילה וגם משורר גדול. חיבר ספר "קהילת משה" – על עניינים שונים לפי סדר א-ב (ארם צובא, תרל"ג), וספר "דברי משה" – דרשות (ליוורנו, תר"ד). רשתו הייתה פרושה על העיר דמשק – עת פעל להציל את הקהילה מעלילת הדם הידועה. כמו כן השאיר ספר "זיכרונות לאר"ץ" (כתב יד), שם הביא שירים שחיבר, הלצות ותקנות רבות שהיו בקרב ארם צובא, וכן גם סיפור פרשת נס מוסאן הידוע (כפי שכתב שם – בשנתינו זאת, תרי"ג). ספר זה מכיל גם לוחות של "חלב" והתכתבויות בין רבנים, גם מחוץ לארם צובא והוא נמצא ב"מכון בן-צבי" (ומספרו הוא 3724). בן אחיו דוד הוא הרב שאול סיתהון, מחבר ספר "דיבר שאול", ובהיותו יתום גדל אצלו. נפטר בארם צובא בשנת תרל"ח.

 

הרב עזרא סיתהון
מחכמי ארם צובא. אין עליו פרטים מלבד הכתוב במצבתו – "החכם השלם והכולל ענוותן כהילל נעים זמירות ישראל כבוד מעלת הרב, רבי עזרא סיתהון". בכתב יד שירים מ"חלב" נמצא השיר "עוזי בך אשען" לרב עזרא סיתהון, כנראה שמדובר בנזכר. בניסן תרל"ד, מצאנו נשואי עזרא בן רבי יוסף סיתהון עם בתו של הרב משה סוויד – ייתכן שהוא הנזכר כאן. כמו כן בשנת תרפ"א, חותם על שטר יחד עם חכמי ורבני ארם צובא, הרב משה עזרא סיתהון, וייתכן שהוא בנו של הנזכר ונקרא על-שם זקנו הרב משה סוויד, כאמור. (מה שכתב בספר "לקדושים אשר באר"ץ" אות שמ"ה שכנראה הוא אביו של רבי דוד סיתהון, אינו נכון (שמעתי מפי נכד נכדו, חכם דוד סיתהון ישמרהו צור ויחייהו) נפטר בארם צובא בשנת תרנ"א.

 

הרב שחוד שרים
בן רבי משה וצלחה. נולד בארם צובא, ב- כ"ד כסליו בשנת תרע"ה. בגיל צעיר התייתם. למד אצל הרב משה טוויל במדרש "בית נשיא", ואחרי זה שימש כמורה בתלמוד תורה של ג'מלייה (שכונת היוקרה החדשה שבחלב). לאחר מכן, בשנת תש"י (מ"מ) הגיע ל"בירות" ובשנת תשי"ח התמנה לרב העיר למשך כ20 שנה. מאוחר יותר עבר לברזיל והיה שם לזקן הרבנים של עדת החלבים. בכל מקום שהגיע הקהיל קהילות ומסר שיעורי תורה – ויחד עם זה למד תורה בכל רגע פנוי. בן 84 היה במותו, ונפטר בעיר סאן פאלו (ברזיל) בשנת תשנ"ט.

 

כג-

הרב שלמה מרקוס
אין עליו פרטים מלבד הכתוב בציונו – "נעים זמירות ישראל, חילק צדקות, פקיד תמחוי לעניים, כבוד הרב רבי שלמה מרקוס". בכתבי היד וספרי השירה מחלב בתקופה האחרונה, ישנם שירים שסימנם "שלמה" וייתכן כי מחברם הוא הרב הנזכר וכפי שמופיע כאן עליו התואר "נעים זמירות ישראל". נפטר בארם צובא בשנת תרס"ה.

 

כה-

הרב יוסף ששון

בן רבי רפאל. (רפאל זה היה אחיו של הרב ישראל ששון הידוע, מחבר ספר "כנסת ישראל"). נקרא על שם זקנו, הרב יוסף ששון הראשון (מחבר השיר "יום שמחה לישראל"). רבי יוסף זה (הנכד) נפטר במגפת אל אצפ"ר (צהבת) שפקדה את ארם צובא בחודש תמוז, שנת תקצ"ב. בניו הם הרב ישראל והרב רפאל משה ששון הסופר (נשמתו עדן בשנת תרמ"ב). נפטר בארם צובא בשנת תקצ"ב. (הידיעה על כך שניספה במגיפה, מצאתי כתוב על דף בתוך רשימה של הנספים אז- הנמצא בספר שירים מ"חלב" אשר רכש מר בנימין רידלר מבית הספר הלאומי).

 

כו-

הרב משה דוויך הכהן
בן הרב יעקב דוויך (מחבר ספר "דרך אמונה") נקרא על-שם זקנו הרב משה סוויד. אביו מזכיר בספרו הנזכר פירוש מבנו זה. היה בקי במלאכת הרפואה, וריפה חולים חינם אין כסף. נפטר בחיי אביו (כמובא בספר הנ"ל – שם אביו משבחו מאוד). היה חתנו של הרב מאיר לנייאדו. בציונו נכתב עליו "נעים זמירות ישראל – החכם השלם והכולל, רודף צדקה וחסד". נפטר בארם צובא בשנת תרע"א.

 

כז-

הרב יעקב חי ציון עדס (ענתבי)

בן הרב אברהם וצלחה. נולד בירושלים – ח' אדר תרנ"ח. היה עילוי וצדיק יסוד עולם. למד אצל אביו , ובישיבות ירושלים – בעיקר בישיבת "אוהל מועד", אצל הרב שלמה לנייאדו. מגיל 22 כבר שימש כרב מורה בישיבת "פורת יוסף", והעמיד דור של תלמידי חכמים. שיטת לימודו הייתה מיוחדת בהיקף ובעומק, כולל גם סיכום ההלכה בסוגיא. בשנת תש"ט, נבחר כדיין בתל אביב, שם הרביץ תורה ברבים. וכן, מסר שיעורים בירושלים לבעלי בתים והפכם לבני תורה. נודע כדרשן גדול "פה מפיק מרגליות". מיוחד היה בהליכותיו, הייתה דעתו מעורבת עם הבריות, היה "יורד לעם" והכל בפשטות גמורה ובטבעיות. וכך היה עושה חסד לאלפים, משמח נדכאים ומעודד קשיי יום. בשנת תרע"ט נשא לאישה את הצדקת חיה אסתר (על שם זה שנולדה בשנת אסת"ר) בתו של הרב המקובל מזכה את הרבים מורנו הרב עזרא הררי רפול. היה ידוע כבעל ייסורים וסבל ממחלות שונות, ובכל זאת למד ולימד במסירות נפש עד אשר חלה את מחלתו שממנה לא קם. השאיר אחריו בנים תלמידי חכמים ומזכי הרבים וכן גם כתבי יד רבים בכל מקצועות התורה. מתוכם יצא לאור לאחרונה שו"ת בד' חלקי ה"שולחן ערוך" בשם "חדוות יעקב" (ערך והוציא לאור הרב יואל עדס ישמרהו צור ויחייהו, באמצעות ישיבת "קול יעקב", ירושלים, אלול תש"ס). נפטר בירושלים בשנת תשכ"ג.

 

 

 

הרב מרדכי מעלי- טוויל הכהן

בן הרב משה ושרה. נולד בארם צובא- ג' אדר שנת תש"א. שימש כחבר הרבנות בחולון, ורב קהילת "מגן דוד"-  חולון. בשעות הפנאי למד יחד עם אחיו (יבדל לחיים טובים) הרב יצחק טוויל בכולל זכרון משה הנמצא בבית הכנסת הגדול של יד אליהו (תל אביב), מיסודו של אביהם מורנו הרב משה טוויל (רבה של חלב). בהיותו בעל קול ערב שימש גם כחזן. עקב מחלה נפטר צעיר (בן 64) בשנת תשס"ה.

 

הרב יעקב עבאדי

בן הרב חיים ומרגלית, נולד בירושלים. נקרא על שם אבי אמו הרב יעקב לופס, והקים את ישיבת אמת ליעקב (על שמו)- שם התפללו ב"נץ", על פי שיטתו של זקנו הנזכר ובעידודו של דודו הרב שלום לופס. בשנת תשמ"ח הוציא לאור קונטרס ההשכמה מאת דודו זה (בצרוף קונטרס וותיקין) בנושא תפילה בזמן הנץ. שנים רבות סבל ברגליו- עד שנפטר מתוך המחלה בשנת תשס"ה.

חודש אב

 

א-

הרב חיים הלוי
מחכמי ורבני ארם צובא. למד בכל עת וזמן והיה שלם בכל מידות טובות. אין פרטים נוספים עליו, מלבד המופיע בציונו – "תורתו אומנותו, החכם השלם והכולל". שמו מופיע בשטר ב"חלב" (אייר, תרנ"ז. 43740 מס' כתב היד, פנקס השטרות מחלב, בו מופיע הנזכר). נפטר בארם צובא בשנת תרס"ה.

 

הרב רפאל משה ששון
בן הרב יוסף. אביו היה מגדולי חכמי ורבני ארם צובא, בנו של רפאל, אחיו של הרב ישראל ששון (מחבר ספר "כנסת ישראל"). היה ראש הסופרים בארם צובא, וגם עסק בתורת הקבלה. כמו כן כתב קונטרס שו"ת בנושא דיני סתו"ם (כתב יד). חותם בהסכמה לספר "ישיר משה" (לרב משה דיין), וכן גם על פסק דין בספר "אמרי נועם" (להרב ישעיה דיין), יחד עם הרב אהרון שוויכה והרב דוד קצין. כמו כן מצאנו חתימתו על שטר התקשרות עם הרב ניסים הררי והרב משה הכהן (בשנת תר"ד), ועוד (בשנה זו) עם הרב שלמה נחמד והרב משה הכהן, בענייני ירושה. נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ה.

 

ב-

הרב שמעון ישראל הלוי
בן הרב ישראל ורחל, נולד בארם צובא בסביבות שנת תרנ"ו. היה לו אח בשם חכם אברהם. בציונו נכתב עליו- "החכם השלם והמקובל. שקדן בתורה. כבוד מורנו ורבנו הרב שמעון ישראל הלוי". בספר "ויקח עובדיה" (לרב עובדיה הדאיה) הספידו בט' באב – יום השבעה. וכן גם בספר "בן אביחיל" (לרב אליהו לופס), כתב עליו הספד. בפנקס ה"חברא קדישא" של ירושלים (העתק ממנו נמצא ברשות הרב אפרים לוי ישמרהו צורו ויחייהו) נמצא כתוב שנפטר בן 45, ב-ג' אב (ואולי הכוונה שנקבר באותו היום, אך נפטר ב-ב' אב, כאמור). בין המספידים אותו היה הרב עזרא, בן הרב המקובל רבי אברהם ענתבי עדס זצ"ל, נפטר בירושלים בשנת תרצ"ז.

 

הרב אליעזר מנצור סיתהון

בן הרב חביב דוד. נולד בטבריא בשנת תר"כ, לאביו שהיה אב בית דין בעיר. חיבר ספר "נוצר האדם" (טבריא, תר"צ), וספר "קורבן אליצור" (טבריא, תרצ"ו), בסוף הספר הדפיס חלק מחידושיו של אביו. היה גדול בנגלה ובנסתר, וגם בקי במדע. שני בנים היו לו: האחד – חכם גבריאל אהרון, והשני – הרב ניסים. נפטר בטבריא בשנת תרצ"ז.

 

הרב יעקב עבאדי (פראשיה)

בן רבי שמואל וצלחה. נולד בארם צובא בשנת תרל"ז (מ"מ). היגר לארגנטינה, ושם שימש כדיין. חיבר שירים רבים – מופיעים בכתב יד שירים שהעתיק ממשוררי ארם צובא. בסוף ספר "מנחת יהודה" (לרב יהודה עטייה), הביא דרוש לבר מצווה ממנו (סידרו בהיותו בארגנטינה, ושילחו לרב הנזכר). נפטר ב"בונוס איירס"  אשר בארגנטינה בשנת תשי"ט.

 

הרב אברהם ענתבי- סקא

בן הרב ניסים ורחל, נולד בירושלים (בסביבות שנת תרצ"ג). נקרא על שם זקנו הרב אברהם ענתבי- סקא, אשר שימש כרב עדת החלבים בירושלים. תחילה שימש כשוחט בחיפה, ולאחר מכן בחבש (אתיופיה). אחר כך נסע לארגנטינה ושימש כראש השוחטים. נפטר בבונוס איירס בשנת תשס"ה ונקבר בירושלים.

ד-

הרב אליהו דוד כאסכי
בן הרב שלום. היה מתמיד עצום ובעל מידות מצוינות, זיכה את הרבים, ורבים השיב מעוון בדרשותיו. עלה לירושלים, ומשם נסע למצרים. נישואיו מופיעים בפנקס רישום הנישואין ב"חלב" (43737) – בשנת תרל"ט עם מזל בת שלמה הררי רפול (באותו זמן היה בחור). ולפי זה נולד בשנת תר"כ (בערך). במכון בן צבי (תיק 302 מספר 32), נמצא שטר מכירה ממנו לרב ישעיה דיין ניסן תרנ"ד. נפטר בגיל 60 (כך כתוב במציבה, וזה בהתאם לאמור). נפטר במצרים בשנת תרפ"א.

 

הרב עזרא עבאדי (דהב)

בן הרב אליהו, והוא אחיו הצעיר של הרב שאול עבאדי–דהב, מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. שמם מופיע ברשימת הרבנים שקיבלו קצבה שבועית בארם צובא (ג'ומעייה), ולפי הסדר שם (הרב שאול קודם לרב עזרא), נראה שהרב עזרא היה צעיר יותר, וכן נראה מההספד עליו שנזכר שם מור אחיו הרב שאול. בפנקס רישום נישואין ב"חלב" נזכר שנשא את רחל (בת אברהם) משען, בשנת כת"ר (לפי גילו, ברור שלא מדובר בנישואין ראשונים). מהתואר שניתן לאביו הרב אליהו ניכר שהיה תלמיד חכם גדול. בנו יחידו הרב אליהו (נקרא על שם זקנו הנזכר), הוא כנראה זה שחובר לכבודו השיר הידוע "אור עליון" מ"הבקשות", והוא גם זה שסייע להוציא לאור ספר "מקראי קודש" – בקשות של שבת (ארם צובא, תרל"ג). נפטר בארם צובא בשנת תרל"ו. ואולם, גם זה התברר כלא מדויק, כי בפטירת אביו בשנת תרל"ו עדיין היה בחור- ככתוב בהספד הנ"ל.

 

 

 

 

ה-

הרב שמעון עבאדי
בן הרב אברהם. הוא בן אחיו של הרב מרדכי עבאדי אשר נשא את אחותו של הרב שמעון זה. בשנת ת"ר עלה לטבריא והיה שם גבאי בית-הכנסת "עץ חיים". במפקד האוכלוסין של מונטיפיורי כתוב עליו שנולד בארם צובא ועלה לטבריא בשנת תר"ו וכי תורתו אומנותו, היה בן 40 ושם אשתו שרה. לפי זה נולד בשנת תקפ"ו (מ"מ) ואם כן היה בגיל גיסו, הרב מרדכי עבאדי. היה אחד מרבני העיר טבריא וחתם עמם בעניין חידוש מוסדות הדת. חיבר את הספרים "מזל שעה" ו"שעה טובה". התכתב עם גיסו, הרב מרדכי עבאדי הנזכר, אשר כתב עליו שבחים רבים. חמישה חתנים היו לרבי שמעון וכולם תלמידי חכמים. נפטר בטבריא בשנת תרנ"ב.

 

ו-

הרב חיים מעלי הכהן

מחכמי דמשק, אך ככל הנראה מוצאו מארם צובא (כידוע, בשנת תקפ"ב פקד את חלב רעש אדמה עז ועקב כך הגרו רבים מתושבי ארם צובא לשם וייתכן כי משפחת הנזכר הייתה בינהם). אין פרטים עליו, מלבד הכתוב במצבתו – "נפטר בקיצור ימים ושנים, החכם המרומם, כבוד מורנו הרב חיים מעלי הכהן". נפטר בדמשק בשנת תרכ"ד.

 

הרב משה מזרחי (ביג'ו)

בן רבי עזרא וצלחה. נולד בארם צובא בשנת תרכ"ג. שימש כראש אב בית דין בארם צובא יחד עם הרב עזרא חמווי והרב עזרא שעיו. חלק מחידושיו נדפס ב"המאסף". מלבד זה, השאיר כתבים רבים, חידושים ושו"ת. חלק השו"ת נמצא לאחרונה והודפס בשם "דברי משה" (ירושלים, תשס"ג). לאחר פטירת אשת נעוריו, נשא לאישה את בתו של הרב שלום הדאיה, אך גם היא נפטרה צעירה, ובנה, רבי שלום, גדל אצל זקנו הרב שלום הדאיה הנזכר, בירושלים. רבי משה היה שריד אחרון מרבני ארם צובא לאחר שמרבית היהודים עזבו את העיר. נפטר בארם צובא בשנת תשט"ו.

 

ז-

הרב שלמה לנייאדו
בן רבי משה מחכמי ורבני בבל. מוצאו מארם צובא. מצד אמו היה מצאצאי הרב ששון מרדכי, ומצד אביו נכד לשיך שאול לנייאדו, מצאצאי הרב שמואל לנייאדו (בעל "הכלים"). לפי "מסע בבל" היה נין ונכד לרב יצחק לנייאדו (אחי בעל "בית דינו של שלמה") אשר שימש כדיין בעיר בצרה.רבי שלמה שימש כראש ישיבה בבגדד בשנת תרע"ד. בשנת תרפ"ו כתב הקדמה לספר "צדקה ומשפט" (לרב צדקה חוצין). נפטר בבגדד בשנת תרצ"ח.

 

ט-

הרב ישראל דיין
מחכמי דמשק, אך ככל הנראה מוצאו מארם צובא (כידוע, ברעידת אדמה אשר פקדה את חלב בשנת תקפ"ב הגרו משפחות רבות מחלב לדמשק וייתכן כי משפחת הנזכר הייתה בינהם). אין פרטים נוספים עליו. נפטר בדמשק בשנת תרל"ה.

 

יא-

הרב שלום סיתהון (דבח)

בן רבי משה ואסתר. נולד בארם צובא בי"ח תמוז, תר"ן. אחיו הוא הרב דוד סיתהון-דבח (מחבר ספר "יעלה הדס"). היה תלמיד חכם מופלג, ירא שמיים וחסיד. אחיו הנזכר מזכירו בספר "יעלה הדס" (כתב שהראה לו תשובה "דבר משה"). עלה ארצה והתיישב בירושלים, שם ייסד בית יתומים "חפץ חיים". היה חתנו של הצדיק ניסים נחום. בספר "קנה מידה" (לרב משה דוויך הכהן) מביא פירוש ממנו. נפטר בירושלים בשנת תשל"ז.

 

יב-

הרב יוסף לבטון
בן הרב מרדכי ומרחבה. היה בנו השלישי של הרב חיים מרדכי לבטון (מחבר ספר "נוכח השולחן" ורבה של ארם צובא). היה גדול בנגלה ובנסתר. חתם עם חכמי ורבני ארם צובא בספר "כנסיה לשם שמיים" (לרב מנשה סיתהון) בשנת תרי"ב. עלה ארצה, והתיישב בירושלים. חתניו הם הרב יום-טוב ידיד הלוי ורבי אהרון יצחק מעלי (אשר נשא את בתו מרחבה בשנת תרל"ח). נפטר בירושלים בשנת תרנ"ט.

 

יג-

הרב מרדכי דיין
בן הרב אלעזר חי וסנבול (כנראה). היה חתנו של הרב חיים (בן הרב ישעיה ) עטייה. היה גדול בתורה , צדיק ובעל מידות. במותו הספידו הרב גבריאל אשכנזי, ואמר עליו: "משים לילות כימים, חריף ומקשי, לא ימיש מתוך האוהל". הניח בת אחת בלבד. בכתב יד הספדים (28112), נזכרה סנבול, אמו של הרב מרדכי הדיין – ולפי התאריך המדובר שם, כנראה שהכוונה לנזכר (כי שם נמצא הספד על הרב יצחק אבולעפיא מטבריא, שנפטר בשנת תקכ"ד). נפטר בארם צובא בשנת תקס"א.

 

טו-

הרב אברהם סיתהון
בן רבי דוד ונעמה (נהמה). נולד בארם צובא ב-ב' סיוון  בשנת תרכ"ד. היה גביר נכבד עסקן ונדיב, ויחד עם זה תלמיד חכם גדול. נינו, חכם דוד סיתהון ישמרהו צור ויחייהו (רב קהילת "יד יוסף" בארה"ב), הוציא לאור חוברת "תורת אברהם" (חשוון/טבת תשס"ד), הכוללת את חידושי תורתו, ואת תולדות חייו. היה חתנו של רבי שלמה סילוורה, וגיסו חכם שמואל כתב תשובות  בהלכה ונדפסו אף הם בחוברת הנ"ל. בספר "עט סופר" (לרב  עזרא טוויל), מביא שם בהקדמה (הרב חיים טוויל) כי רבי אברהם סייע בהוצאת הספר. עשה צדקות וחסדים עם עניי ארם צובא מולדתו, ועניי ירושלים. נפטר בניו יורק בשנת תרצ"ח (ביום שישי ה-12 לאוגוסט 1938, ולא בשנת תרצ"ה, כפי שכתוב בספר "לקדושים אשר באר"ץ").

 

טז-

הרב מטלוב סיתהון
בן הרב מנשה. נקרא על שם זקנו – אביו של הרב מנשה סיתהון הידוע בספרו "כנסיה לשם שמים". היה גדול בתורה ובמעשים טובים. בין כתביו נמצא הספד על אביו הנזכר, ונדפס בספר (של אביו) "פרחי שושנים". היה לו חידושי תורה בכתב יד,  אך לא נודע מקום הימצאם – וכנראה אבדו. בציונו נכתב עליו "החכם השלם, הרב הכולל ועצום כבוד מורינו הרב מטלוב סיתהון". מציונו נראה שנפטר בקיצור ימים ושנים. נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ה.

 

יז-

הרב דניאל פינטו

בן הרב יאשיהו. לאחר פטירת אביו בשנת ת"ח, עבר לגור בארם צובא (כנראה שהעיר דמשק התרוקנה מרבנים בתקופה זו, עקב העובדה שכוחה היה בזה שבכל צרה בירושלים וצפת, היו תושביה מוצאים מקלט בדמשק, ולכן הייתה אז מלאה חכמים. אך כאשר נרגעו הרוחות חזרו הם ובניהם לעיר מולדתם, ועל כן העדיפו כמה תלמידי חכמים לעבור לארם צובא בימים ההם, כי אז היא הייתה בדרך עליה ושגשוג, בלימוד התורה. השאיר ספר כתב יד "חמודי דניאל". בנו הוא הרב שמואל פינטו, הוא היה מגדולי האר"ץ ומחכמיה. נפטר בארם צובא בשנת תמ"ו.

 

 

יח-

הרב ניסים מזרחי
נודע כבעל מופת בחייו, ואף לאחר מותו, כל המתפלל על קברו עם מניין תלמידי חכמים (הלומדים לפי הסדר הנזכר ב"לקדושים אשר באר"ץ" המה- מהדורה קמא), היה נענה מיד. בציונו נכתב עליו "החכם השלם הרב המובהק כבוד מורינו הרב ניסים מזרחי". בספר "חבל בני יהודה" הביא חידוש בשמו (מחבר הספר – הרב יהודה חביליו, התגורר בארם צובא תקופה מסוימת). נפטר בארם צובא בשנת תכ"ה.

 

הרב מיכאל משען (טובל)

מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. שמו מופיע ברשימת חכמי ורבני ארם צובא, אשר קיבלו קצבה שבועית ב"חלב" (ג'ומעייה), בשנת אסת"ר. נודע כאחד מגדולי המקובלים בארם צובא. שמות בניו מופיעים בפנקס הבריתות: האחד, דוד ציון (בשנת תרנ"ג), והשני, שלמה (בשנת תרס"ה). ואולם, אין ידוע מי היה אביו, ושאר הפרטים על משפחתו. במותו הספידו הרב יצחק לנייאדו – מלכי שובה, בבית הכנסת הגדול בארם צובא ב-י"ח אב בשנת תרע"ג, כמובא בספרו "ויזרע יצחק" דרוש ג' (נדפס בספר "מחלב האר"ץ"). בשו"ת "מגן בעדי" (להרב מטלוב עבאדי) הזכיר כי התפלל ב"מדרש עבוד הררי" בארם צובא – שם התפללו המקובלים, בינהם הרב מיכאל משען הנזכר. נפטר בארם צובא בשנת תרע"ג. בציונו נכתב עליו: "רב פעלים, כל ימיו עמל בתורה, ובצרכי רבים – לא עבר חצות לילה בשינה, הרב הכולל המקובל". כעת נמצא שטר עליו הוא חותם אחרי הרב אליהו חמווי בשנת תרמ"ג וחתימתו שם: מיכאל שאול משען. מכאן מוכח כי שם  אביו משען.

 

כ-

הרב דוד סיתהון (דבח)

בן רבי משה ואסתר. נולד בארם צובא ב-י"ז סיוון בשנת תרמ"ז (על פי פנקס הבריתות). מצד אביו הוא מצאצאי הרב אברהם סיתהון (מחבר ספר "מלל לאברהם"), ומצד אמו הוא נכד לרב  הלל דוד סיתהון. היה תלמיד של הרב עזרא שעיו בתורת הנגלה, ובתורת הנסתר – תלמיד של הרב יום טוב ידיד זכותו יגן עלינו. בשנת תר"ע (מ"מ) שימש כרבה של קיליז (הסמוכה לארם צובא). לאחר מלחמת העולם עלה לירושלים, ובשנת תרפ"א הוזמן על ידי שוחט בודק הרב שאול סיתהון (רב הקהילה החלבית, ומחבר ספר "דבר שאול"), לשמש ברבנות שם בעיר בונוס איירס. לאחר פטירת רבי שאול הנזכר מילא את מקומו ועשה רבות לביסוס חיי הדת בעיר. בנו שאול היה בעל צדקות גדול, ואביו בירכו לפני מותו – בעושר, ואכן ברכתו התקיימה במלואה. עוד בן היה לו בשם יעקב והוא היה תלמיד חכם גדול, וגם בנו מרדכי היה תלמיד חכם. הניח חידושי תורה רבים, שו"ת, וחידושים. לאחר פטירתו נדפס ממנו הספר "יעלה הד"ס" (ירושלים, תשל"ז). ספר זה כולל גם את הספר "וילקט יוסף" לזקנו הרב יוסף סיתהון, ועוד. בנוסף לזה הדפיס יחד עם אחיו ספרים שונים של בני המשפחה. נפטר "בבונוס איירס" (ארגנטינה) בשנת תש"י.

 

כג-

הרב עזרא סוויד

בן הרב משה ומזל. (אביו, הרב משה סוויד היה רבה של ארם צובא) . היה חתנו של הרב מרדכי לבטון, (אשר שימש לפני כן כרב העיר והיה מחבר ספר "נוכח השולחן" ועוד), כנזכר בספר "שבחי מהר"ם" ובפנקס הנישואים (43738) בחלב בשנת תרכ"ח, נשואי הרב עזרא סוויד עם לונה בת הרב מרדכי לבטון. יש לציין כי ברישום הנישואין הנזכר נכתב עליו: "בחור החכם המושלם, כבוד הרב רבי עזרא". זאת אומרת שבאותו הזמן היה בחור, ולפי זה יש להניח כי נולד בסביבות שנת תר"ח, כי נישואיו היו בשנת תרכ"ח, וגם נראה מזה כי היה עילוי עד שנקרא בתואר "חכם" לפני נישואיו. נפטר צעיר לימים, אך הספיק לחבר שירים רבים (בינהם השיר "אנוכי אשאל", מתוך שירת הבקשות של שבת). בנוסף היה אחד מגדולי חכמי ורבני ארם צובא, וכפי שנמצא אשר שמו מופיע ברשימת חכמי ורבני ארם צובא אשר קבלו קצבה שבועית (ג'ומעייה) בשנת תרכ"ט. בפנקס הבריתות מופיעים שמות בניו: האחד, משה, בשנת תרמ"א (על-שם זקנו, רבי משה סוויד הנזכר) והשני, מרדכי ניסים, בשנת תרמ"ד (על-שם זקנו מצד אמו, הרב מרדכי לבטון). נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ד והספידו הרב עזרא טוויל.

 

הרב משה עדס (ענתבי)

בן הרב אברהם וצלחה. נולד לאביו המקובל הרב אברהם ענתבי–עדס, בארם צובא ב-כ"ז כסליו בשנת תר"ן, ועלה ארצה בשנת תרנ"ו. נקרא משה על שם זקנו הרב משה סוויד (רבה של ארם צובא). היה  גדול בנגלה ובנסתר. שימש כרב מורה בישיבת "פורת יוסף", והיה "מעיין", וגם דרשן מצויין- נואם בחסד עליון (פעם, דרש בפני הראשון לציון – הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, והלה מאוד התפעל ממנו). למד בישיבת "תורת חיים" ו"אוהל מועד", נשא לאישה את שרה בת רבי אברהם לנייאדו (אחיו של הרב שלמה לנייאדו – ראש ישיבת "פורת יוסף"). בתקופת המלחמה ברח למצרים, ומשם לבוכרה – שם הרביץ תורה, יחד עם אחיו הרב עזרא, והרב אהרון הררי–רפול (גיסו), עד שוך הקרבות, ואז חזר לירושלים. השאיר בן: חכם אברהם ישמרהו צור ויחייהו, חוקר מורשת יהדות ארם צובא, אשר כתב מאמרים שונים על חכמי ארם צובא, וגם כתב הקדמה לספר "לקדושים אשר באר"ץ" (מהדורת תש"מ). ברשותו נמצאים כתבים רבים של אביו – כולל דרשות וחידושים על הש"ס, במתכונת של תשובות על קושיות הרב ניסים אלישר – אשר עומד לצאת לאור (בעריכת חכם רבי רחמים שעיו ישמרהו צור ויחייהו. יש להעיר כי ספר זה נדפס כבר על ידו בשם "אחוזת ארץ" בשנת תשס"ד). יש לציין כי בחידושים הללו השתתף חברו – הרב אליהו לופס (ונדפסו כמה מאמרים מהם בספר "גינזי אר"ץ" (ספר זיכרון לרב אדמון שעיו – הוציא לאור וערך בנו ייבדל לחיים טובים חכם רבי רחמים שעיו ישמרהו צור ויחייהו, בשנת תשס"א). נפטר בירושלים בשנת תשכ"ט.

 

הרב חזקיהו שבתי
בן רבי שבתאי גבריאל יהושוע (היה ממוצא ספרדי איספניולי). בילדותו עלה לירושלים ולמד בבית מדרש "דורש לציון" ועוד. נסע כשלוחא דרבנן מטעם כוללות ירושלים וחברון. בשנים תר"ס – תרס"ב שימש כסגן הרב של יפו, ולאחר מכן בטריפולי שבלבנון. בשנים תרס"ח – תרפ"ה כיהן כרב העיר ארם צובא, עקב היותו בקי בשפות זרות, ומקורב לשלטונות. עקב כך התפטר הרב יעקב שאול דוויך ממשרתו, כרבה של ארם צובא – ופינה את מקומו לנזכר. בשנת תרפ"ו חזר לירושלים, ושמש כראש אב בית דין עד אחרית ימיו. חיבר ספר שאלות ותשובות "דברי חזקיה", וקונטרס מגילת ספר דרשות. נפטר בירושלים בשנת תשט"ו.

 

כד-

הרב עזרא שעיו (עבאדי)

בן הרב יוסף ומזל, נולד בארם צובא ב-ח' תמוז בשנת תרפ"ג (על-פי פנקס הבריתות). שימש כרב בית הכנסת "עדס" שבירושלים, ורב מורה בישיבת "פורת יוסף". נקרא על שם זקנו רב רבנן מורינו הרב עזרא עבאדי- שעיו. נודע בבהירות הלימוד ובכושר הסברה. היה גם סופר סת"ם מומחה. הקים את אגודת "צדקה ומרפא" לעזרא רפואית עבור תלמידי חכמים. בגיל 12 עלה ארצה עם הוריו וזקנו (הרב עזרא שעיו הראשון) – אצלו למד בישיבת "פורת יוסף" "עיון". כמו כן היה חזן מצויין, ועקב זה קהילות רבות בחוץ לארץ בקשוהו לשמש אצלם כחזן. הוא נענה לבקשתם – ותוך כדי תפקידו כחזן השפיע על צעירים לעלות ארצה – וכתוצאה מכך, רבים מהם לומדים היום בישיבות בארץ. יש לציין כי אביו הוא הרב יוסף שעיו הידוע, שהיה תלמיד חכם גדול ויחד עם זה חוקר מורשת יהדות ארם צובא – אשר כתבי יד ומחקרים ממנו, משמשים יסוד לתולדות חכמי ורבני ארם צובא. נפטר בירושלים בשנת תשמ"ו.

 

כה-

הרב יום טוב ששון
בן הרב ישראל ואסתר (מחכמי ורבני ארם צובא אשר עלו ארצה). בבואו לירושלים נמנה עם חכמי ורבני המקובלים ב"בית אל". היה שקדן עצום, בעל מידות טובות ומתנהג בחסידות. שמו מופיע ברשימת חכמי ארם צובא אשר קיבלו קצבה שבועית (ג'ומעייה) בשנת תרכ"ט (בצד נרשם שם על ידי הר"י שעיו כנראה, "ישראל אביו ליום טוב" – ואם כן ברור שמדובר ברב הנזכר). לפי מקומו ברשימה זו , נראה שנולד בסביבות שנת תק"צ. בספר "שארית יוסף" (לרב יוסף ידיד) מובא הספד עליו, שם נאמר כי למד מתוך דוחק ומודגשת אהבתו לארץ ישראל. וכן גם בספר "שיח יצחק" (להרב יצחק אלפייה) נמצא הספד עליו, וכתב שלא היו לו בנים אלא בנות, שהיה זקן ויושב בישיבה וזכה לאריכות ימים. לעניין תאריך פטירתו, גם שם מופיע יום כ"ה (כפי שמופיע בספר "לקדושים אשר באר"ץ") ואולם, בפנקס החברא קדישא (אשר העתק ממנו נמצא ברשות הרב אפריים לוי ישמרהו צור ויחייהו), מופיע התאריך כ"ו אב, וייתכן שמדובר ביום הקבורה. נפטר בירושלים בשנת תרפ"א.

 

כו-

הרב אהרון הררי-רפול
בן הרב עזרא ושמחה. נולד בירושלים בשנת תרנ"א. אביו הרב עזרא הררי רפול היה גדול בנגלה ובנסתר ומזכה את הרבים. נשא לאישה את רחל בת הרב אברהם ענתבי-עדס. מצעירותו בלט בחריפות בבקיאות בש"ס ובפוסקים. למד בישיבת "אוהל מועד" אצל הרב שלמה לנייאדו. בתקופת המלחמה נדד לבוכרה שם הרביץ תורה במשך כשש שנים. בשנת תר"פ חזר לירושלים שם עסק בהוראת התלמוד וגם עזר הרבה לבני עדת ארם צובא. יצא כשלוחא דרבנן עבור מוסדות תורה וחסד. גם שימש כמנהל תלמוד תורה "מגן דוד" (לעדת החלבים), וחבר בית הדין הרבני בתל אביב ובירושלים. היה פעיל מאוד ובמסגרת פעילותו הקים את בית-כנסת ה"חלבים" ברמת השרון. כמו כן חשב לנסוע לארה"ב על מנת לחזק את היהדות שם, אך בסופו של דבר תחת זה שלח את בניו- הרב אברהם והרב יוסף לשם, על מנת לפעול כנזכר. ואכן הצליחו להקים שם עולה של תורה. נפטר בירושלים בשנת תשכ"א.

 

כז-

הרב יצחק שחיבר (לחאם)

בן רבי משה ונזהה. נולד בארם צובא ב-ז' חשוון, תרע"ב (על-פי פנקס הבריתות). בילדותו למד תורה במסירות נפש ובהתמדה עצומה. מגיל צעיר כבר ניהל את התלמוד תורה ב"חלב", ועשה שם סדר חדש. למד במדרש "עבוד הררי" (תלמוד תורה) ובישיבת "דגל תורה" ב"בית נשיא" אצל הרב משה טוויל. בשנת תש"ה, הוזמן לארגן את תלמוד התורה בעיר דמשק, ותוך שלושה חודשים הצליח לשנות את פני תלמוד התורה שם. מלבד בקיאותו בכל מקצועות התורה היה גם נואם מזהיר. בשנת תש"ו נשא לאישה את ג'מילה בת רבי משה סילוורה (נמצא תחת ידי צילום ההזמנה של חתונתו). מאוחר יותר עזב את העיר עקב סכנה שארבה לו , ועבר לבירות, שם ייסד תלמוד תורה, ואחרי זה נסע לארגנטינה וגם שם עשה מהפיכה רוחנית. מלבד זה, יזם הוצאת ספרים של חכמי ארם צובא (דרך "מכון הכתב"). בין הספרים שיצאו לאור על ידו, הוא הספר "ארוכה ומרפא" (לרב הילל דוד סיתהון) בהוצאת "מכון הכתב". בראש הספר נמצאת הקדמה "ארוכה מאר"ץ" ממנו. עוד כתב תשובות רבות בהלכה, כולל גם מנהגים רבים של ארם צובא מולדתו.לאחר פטירתו, הוציאו לאור בניו את הנ"ל, ונקרא שמו בישראל "יצחק ירנן" (נדפס בבונוס איירס). היום ממלא מקומו בנו, הרב יוסף, כרב קהילת החלבים "יסוד הדת". נפטר בבונוס איירס, ארגנטינה, בשנת תש"ן.

 

כח-

הרב אברהם ענתבי-עדס
בן רבי יצחק ורחל. נולד בארם צובא בשנת כת"ר (מ"מ). נודע כגדול בנגלה ובנסתר, ורבים מגדולי חכמי ורבני ארם צובא היו מתלמידיו. היה חתנו של הרב משה סוויד (רבה של ארם צובא). ידוע היה כבעל רוח הקודש ובעל מופתים. בשנת תרנ"ו עלה עם בני ביתו ארצה (יחד עם הרב יצחק שרים) והתיישב בירושלים. בדרך אבדה לו שיטה (פירוש) שחיבר על מסכת בבא-קמא. עוד לפני עלותו לגור בארץ, בא לביקור והתארח אצל הראשון לציון, הרב "יש"א (יעקב שאול אלישר) ברכה". הלה התפעל מאוד מגדולתו, על אף גילו הצעיר. התנהג בפשטות גמורה והיה שתקן (מרבה בשתיקה וממעט בדיבור). היה מקרב צעירים לתורה ומצוות (בינהם הרב עזרא חמווי והרב עזרא עטייה, אשר תורתם נזקפת לזכותו). בניו היו תלמידי חכמים גדולים. הגדול- הרב יצחק, היה עילוי עצום, אך נפטר על פניו (לפני מלאת לו 32 שנים) ואחריו – הרב עזרא, הרב משה והרב יעקב, כולם שמשו כרבנים מורים בישיבת "פורת יוסף". בתו, רחל, נישאה לרב אהרון הררי-רפול. לדאבון הלב, מכל כתביו לא נשאר מאומה (גם התפילין שלו נשארו בעוונותינו הרבים לשלל בידי האויב בזמן המלחמה). רק התורה שבעל-פה נשארה מחידושיו ונדפסה בספר "שערי רחמים" (שרים) ובספר "אור הלבנה" (לרב יעקב קצין). נפטר בירושלים בשנת תרפ"ה.

 

כט-

הרב שלמה צפצ'ייה (בוואביה)

מצאצאיו של הרב יוסף צפצ'ייה (נשמתו עדן בארם צובא בשנת תצ"ו). שימש כרב העיר וחכם באשי בארם צובא. חיבר ספר שאלות ותשובות ובו גם חידושים ב"קבלה". מלבד זה למד יחד עם הרב עזרא טוויל, והרב שמואל מורסייא – תורת הסוד, ונדפס (כ"ז) לאחרונה על ידי "אהבת שלום" (ירושלים שנת תשמ"ח) בשם "אמת מאר"ץ". אחת מתשובותיו נדפסה בספר "מעשה אי"ש" (אבן העזר סימן ח'). כבר מגיל 27 היה מתפלל עם המקובלים הרב אליהו משען והרב ניסים הררי. בפטירתו הספידו בירושלים הרב מאיר לנייאדו. נפטר בכפר תידף (הסמוכה לארם צובא), ונקבר שם ליד הרב מיכאל אשכנזי. לא היה לו בנים כי אם בנות ולכן לא הצלחנו עד היום לגלות את שורשיו, אך יתכן שאביו הוא חכם חלפון צפצ'ייה–בואביה, החותם כעד על כתובות ב"חלב". נפטר בכפר תידף בשנת תרס"ד. לאחרונה התגלה (על ידי הרב שלמה הדאיה שליט"א) כתב יד הספד עליו- שם נאמר כי היה לו בן יחיד, אך נפטר בחייו. (המספיד ככל הנראה הרב שלום הדאיה זכר צדיק לברכה).

 

הרב ישראל ענתבי

בן הרב יש"ר וקאצ'ון [אביו היה הרב יהודה שבתאי רפאל ענתבי (המכונה יש"ר) – יליד ארם צובא, ואחר כך עלה לצפת]. רבי ישראל היה מחכמי טבריה, ונשא לאישה את חנה בת הרב אליעזר מנצור סיתהון (בן הרב חביב דוד סיתהון – אב בית דין בטבריא). אין עליו פרטים מלבד הכתוב בציונו: "החכם השלם והכולל החסיד העניו והשקדן בתורה כבוד מורינו הרב ישראל ענתבי". נפטר בטבריא בשנת תש"ט.

 

ל-

הרב אברהם קצין

בן הרב בכור יהודה וחנה. נולד בארם צובא בשנת תקע"א, והיה בנו השלישי של הרב יהודה קצין הנזכר. היה דרשן גדול, את דרשותיו הוא סיפח לספר "ויאסוף דוד" (לאחיו הרב דוד קצין) – בשם "ליקוטי אברהם", ועוד לו חידושי תורה בכתב יד. בשנת תר"ן (מ"מ) עלה לירושלים – שם עסק בתורת הנסתר, והיה מתנהג בחסידות. בפנקס רישום הנישואין בחלב מופיעים נישואיו כבחור עם סבתיה בת יאשיהו שלום בשנת תר"ט. דבר זה מטיל ספק אם אומנם נולד בשנת תקע"א (כאמור למעלה), כי לפי זה בזמן נישואיו היה כבן 38. בנו יחידו של הרב אברהם הוא הרב שאול קצין הידוע. נפטר בירושלים בשנת תרנ"ז.

חודש אלול

ג-

הרב יוסף שרים

בן הרב יצחק. (בנו השני של הרב יצחק שרים הראשון) נקרא על שם זקנו "יוסף שרים". את נישואיו מצאנו בפנקס רישום הנישואין (43738), עם מרחבה בת הרב אליעזר (בן הרב מרדכי) לבטון, בשנת תרט"ו אלא שחלה שם טעות בשנה וצריך להיות תרי"ו (כי שם מופיע התאריך ג' בשבת ו' תשרי, ואולם בשנת תרט"ו חל ראש השנה בשבת, ואילו בשנת תרי"ו חל ביום חמישי וגם ההמשך שם כולו הוא שנת תרי"ו). היה מגדולי חכמי ורבני ארם צובא – בקי בכל חדרי התורה, עד כי דייני ארם צובא היו משתוממים בראותם את פסקיו – שנאמרו כלאחר יד עם מראי מקומות רבים. וצדקותו הייתה למופת. הוא הוציא לאור את ספרו של אביו "פי הבאר" (ירושלים, תרס"ח). ייסד את בית הכנסת "מגן אברהם" במחנה יהודה (על שם אברהם סיתהון). בנו הרב יצחק שרים (השני) נפטר על פניו (בשנת תרס"ט). דבר זה דיכא מאוד את רוחו והוא חיבר עליו קינה, אותה נהג לומר יחד עם תיקון חצות. בשנת תרנ"ו עלה לירושלים יחד עם בנו הרב יצחק הנזכר (והרב אברהם עדס זכותו יגן עלינו, אמן). בשנת תרס"ח היה כבן ע"ה שנים (כפי שכתב בהקדמתו לספר "פי הבאר" הנזכר) – לפי זה נראה שהנישואין הנזכרים כאן היו הנישואין השניים (כי אז היה לפי החשבון הנ"ל כבן 23) – וגם כי ברישום הנזכר כתוב עליו "החכם המרומם" – אך לא נזכר "בחור" (ורק על הכלה כתוב "בתולה"). נפטר בירושלים בשנת תר"ע (על פי פנקס החברא קדישא – עותק ממנו נמצא ביד הרב אפרים לוי ישמרהו צור ויחייהו – ולפי זה מה שכתב בספר "לקדושים אשר בארץ" שנת העת"ר –הוא לפ"ג).

הערה – בספר "לקדושים אשר באר"ץ" כתוב שהיה לו בן יחיד – הרב יצחק שרים (השני), ואולם, בפנקס הבריתות נמצא "אברהם ח' יוסף שרים – כ"ב טבת, תרכ"ז". כנראה שנפטר צעיר, ועל כן "לא נודע כי באו אל קרבנה".

 

ד-

הרב אליהו לנייאדו

היה מחכמי דמשק- אך מוצאו מארם צובא. בעקבות רעידת האדמה אשר פקדה את חלב בשנת תקפ"ב, הלה היגר לדמשק יחד עם עוד רבים- בתקופה זו. נפטר בדמשק בשנת תרכ"ט.

 

 

 

 

ה-

הרב שלום כאסכי (חמווי)

בן הרב חלפון. שימש כרבה של עין טב (הסמוכה לארם צובא), ואחרי זה חזר לארם צובא מולדתו – היה רבו של הרב ניסים הררי. אחד מפסקיו מופיע בשו"ת "כפי אהרון" (לרב אהרון עזריאל). המחבר שיבח מאוד את רבי שלום, ואת פסק דינו. בשנת תרכ"א חתם בענייני מיסים יחד עם הרב מרדכי לבטון והרב שלמה נחמד (שו"ת "נוכח השולחן", אבן העזר ט"ז). היה מתנהג בחסידות יתירה. בשנת תרכ"ה חתם עם הרב רבני ארם צובא בהסכמה לספר "נוכח השולחן", וספר "הדר עזר" (לרב יצחק שרים). השאיר חידושים רבים בכתב יד. חלק מהם יצא לאור על-ידי הרב סעדיה מניר זצ"ל, ונקרא "שלום לעם" (ירושלים, תשמ"ב), והוא מכיל שו"ת ודרשות. בשנת תרכ"ט שמו מופיע ראשון ברשימת הרבנים שקיבלו קצבה שבועית ב"חלב" (ג'ומעייה). בפנקס רישום הנישואין נמצאו נישואיו (השניים) בשנת תרכ"ד, עם ג'ודי בת הרב ישעיה כאסכי. נפטר בארם צובא בשנת תרל"ב (נקבר בשורה אחת עם הרב מרדכי לבטון והרב שלמה נחמד).

 

הרב אליהו לניאדו

בן הרב שמואל. אחי הרב שלמה בעל "בית דינו של שלמה". מדייניה המצוינים של ארם צובא גדול בנגלה ובנסתר. חתם בהקדמה לספרו של אחיו "בית דינו של שלמה", וספר "המעלות לשלמה" (גם כן מאחיו הנזכר), וכן גם בהקדמה לספר "מחנה יהודה" (לרב יהודה קצין). הספידוהו הרב אברהם סיתהון (בספרו "מילל לאברהם") והרב ישעיה עטייה (בספרו "בגדי ישע") – שם מכנהו "החכם השלם, הדיין המצוין". נפטר בארם צובא בשנת תקמ"ו.

 

הרב אליהו לנייאדו

היה מחכמי דמשק- אך ללא ספק מוצאו מארם צובא. בעקבות רעידת האדמה אשר פקדה את חלב בשנת תקפ"ב, הלה היגר לדמשק יחד עם עוד רבים- בתקופה זו. נפטר בדמשק בשנת תקפ"ח..

 

ו-

הרב משה הררי

בן הרב יצחק. כתב הקדמה לספרו של אביו "זכור ליצחק". בהספד עליו נאמר ש"היה סופר מובהק, וחושן משפט על ליבו". נפטר בארם צובא בשנת תקע"ז.

 

הרב יצחק הדאיה

בן הרב שלום ושרה. נולד בארם צובא בשנת תרמ"ח, ונקרא על-שם אבי אמו, הרב יצחק לבטון. עלה ארצה עם הוריו בשנת תרנ"ח, ואולם, עקב מלחמת העולם חזר לארם צובא מולדתו, יחד עם אחיו הגאון והמקובל הרב עובדיה הדאיה זכותו יגן עלינו אמן, שם עסק בהוראת ש"ס ופוסקים והיה חבר בית הדין. גם היה דרשן מצויין ורבים השיב מעוון. בשנת תרצ"ג, עלה שוב לירושלים. השאיר כתבי יד דרשות על התורה. שני בנים היו לו, האחד: הרב שלום (על שם זקנו) אשר נפטר והשאיר בן, הרב יצחק הדאיה שליט"א, ראש כולל לשעבר בחולון. והשני: הרב משה הדאיה שליט"א, רבה של אילת יע"א. נפטר בירושלים בשנת תשכ"ב.

 

הרב עזרא עטייה

בן הרב ישעיה. אביו הוא בנו של הרב חיים בן הרב ישעיה עטייה (בעל "בגדי ישע"). היה דרשן גדול וגם משורר עצום, ידוע בשיריו הרבים המפוזרים בכתבי יד וספרי שירים של משוררי ארם צובא (בניהם השיר "עורו שירו", משירת הבקשות). שמעתי מהרב אברהם בן הרב יהודה עטייה, שחיבר 150 שירים – כנגד מזמורי תהילים, אך מתוך כתב יד שירים ממנו, נראה שחיבר יותר מזה. כמו כן השאיר כתב יד דרשות "מענה לשון". ספר זה נמצא לאחרונה בשני חלקים, וחלק שני נקרא "לקט ענ"י" – בלי ספק מנכדו, הרב יהודה עטייה, המשתמש בכינוי זה – "ענ"י" שהוא ראשי תיבות עטייה ניסים יהודה.רבי עזרא זה חותם גם בספר "כנסייה לשם שמים" (לרב משה סיתהון, בשנת תרי"ב). בניו הם הרב ישעיה והרב יהודה והרב ניסים. ואולם, בהספד מהרב דוד קצין (כנראה), מזכיר רק את השניים האחרונים, ואולי מכיוון שהרב ישעיה נסע לאנגליה (בשנת תרי"ט) לכהן כרב וחזן ועוד. הרב יהודה היה מחכמי ורבני ארם צובא ומשורר גדול (משיריו נמצאים ב"בקשות"), והרב ניסים הוא אביו של הרב יהודה אצלאן (מחבר ספר "מנחת יהודה"). יש לציין כי הרב ישעיה הנזכר נקרא על שם זקנו. כתב חידושים שנזכרו בספר "ארש'ות החיים" (לרב חיים עטייה, הוציא לאור הרב יהודה עטייה, מחבר ספר "מנחת יהודה"). בסוף ספר "מעיין גנים" (לרב מרדכי עבאדי) בשנת תרכ"ז, מצאנו את נישואיו (השניים) עם בת יעקב סוויד, ומכונה שם "החכם השלם והכולל". נפטר בארם צובא בשנת תרל"ה.

 

י-

הרב אליעזר לבטון

בן הרב חיים מרדכי. בנו השני של הרב מרדכי לבטון (מחבר ספר "נוכח השולחן"). מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. נזכר על-ידי אביו בספר "נוכח השולחן", בלשון "בני החכמים השלמים". נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ה.

 

הרב יצחק ידיד הלוי

בן הרב יום טוב ורחל, נולד בארם צובא בסביבות שנת תרל"ז. בנו בכורו של המקובל הרב יום טוב ידיד. היה עילוי. שימש כשוחט ובודק, וגם חיבר ספר על דיני שחיטה וטריפות (אך לא נדפס). בשנת תרנ"ו נשא לאישה (בירושלים) את בוליסא סינבול, בתו של הרב עזרא הררי-רפול, אשר נפטרה צעירה, ועל-כן נסע למצרים (פורט סעיד), שם עסק בהוראה ושחיטה. נפטר במצרים בשנת תרע"ז.

 

יג-

הרב מאיר ענתבי

מחכמי ירושלים. כנראה בנו של הרב רחמים ענתבי (בן הרב יצחק), או על כל פנים מצאצאיו. יליד ארם צובא (עיין "לקדושים אשר באר"ץ" בערכו), כי בכתובה שנכתבה בירושלים (תשרי, תרפ"ו), מופיעה חתימת "מאיר רחמים ענתבי". רוב ימיו הרביץ תורה בתלמידים. בשנת תרצ"ב יסד בית אולפנא בירושלים, בשם "תפארת ציון". נפטר בן מ"ח שנה (ספר "יהודי המזרח" של "גאון"). יש לציין כי במפקד האוכלוסין בירושלים של "מונטיפיורי" נזכר הרב רחמים ענתבי ובני ביתו, אך לא נזכר רבי מאיר הנ"ל, ואם כנים אנחנו שהיה בנו, צריך לומר שאז כבר היה נשוי, ואילו ברשימה הנ"ל, מופיעים אך ורק בנים רווקים. נפטר בירושלים בשנת תרצ"ד.

 

יד-

הרב יעקב אלמליח

בן רבי שמואל ומזל טוב. היה תלמידו של הרב עזרא חמווי (כבאז), ולקח לאישה את בתו ג'מילה. (וביתו זכיה נישאה לדודה יעקב, בנו של הרב עזרא חמווי הנזכר) נולד בארם צובא ביום 14 לחודש מאי 1881 (למניינם). היגר לארה"ב – שם עסק במסחר, וגם כשוחט, והיה למנהיג בקהילת החלבים. היה ראשון לכל דבר שבקדושה ונעים הליכות. רבים באו לשאול ממנו דבר הלכה, והוא השתדל בכל מאודו לענות על כל שאלה, ועזר לרבים בענייני יהדות. היה איש צדיק, וחריף מאוד, והיה אישיות חשובה ומקובלת על הקהל. השאיר שני בנים – יצחק מרדכי (בכורו, העושה עבודה יוצאת מן הכלל, בישיבת "מגן דוד"), והשני משה, ובת בשם זכיה. חיבר ספר "וישא יעקב" (ירושלים בשנת תשט"ז). המכיל שו"ת ודרשות ממנו בכמה קהילות בארה"ב, וגם חידושים מחמיו הרב עזרא חמווי, והספדים עליו. נפטר בניו-יורק בשנת תשכ"א.

 

יז-

הרב הלל דוד סיתהון

בן הרב מנשה. אביו הוא הרב מנשה סיתהון המפורסם בספרו "כנסיה לשם שמים". היה חתנו של הרב שלום כאסכי (נשא את בתו רינא בניסן, תר"כ, ולפי זה נראה שנולד בסביבות שנת ת"ר). חיבר ספר "ארוכה ומרפא", המכיל עניינים שונים על-פי סדר הא-ב (ארם צובא, תרע"ג), וספר "מסכת אבות" – פירוש על "אבות" (ירושלים, תר"צ). כמו כן נדפסו מחידושיו ב"המאסף", ובספרי הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, עוד לו תשובה בספר "שערי רחמים" (לרב רחמים פרנקו), יחד עם הרב אליהו חמווי. השאיר ספר (כתב יד) על דיני פסח בשם "להאיר על השולחן". לא ידוע על בניו, מלבד מה שנמצא בפנקס הבריתות: שלום (על-שם זקנו הנזכר, הרב שלום כאסכי), ג' אייר תרל"ג. מנשה (על-שם אביו) לא מופיע בפנקס הנ"ל, אלא שמופיע שם "דוד, מנשה", כלומר- בנו של מנשה בנו, בשנת תר"נ, וגם יאשיהו יחזקיהו (– כנראה גם כאן הכוונה שהוא בנו של חיזקיהו, שהיה בנו של הרב הילל דוד), בשנת תרמ"ט. אך כעת ראיתי בספר "לקדושים אשר באר"ץ" בערך "רבי מנשה סיתהון" – כותב שמלבד רבי מנשה הנזכר, היו לו עוד בנים: רבי עזרא ורבי יעקב, אשר הדפיסו את ספרו של אביהם "ארוכה ומרפא" הנזכר (אלא שלא נזכר שם בן בשם יחזקיהו). נפטר בארם צובא בשנת תרס"ט.

 

הרב יצחק קצין

בן הרב בכור יהודה וחנה. בנו השני של הרב בכור יהודה בן הרב דוד קצין (בנו של הרב יהודה קצין מחבר ספר "מחנה יהודה"). נולד בארם צובא בשנת תקס"ז ושימש ברבנות בארם צובא. מצאנו את נישואיו בשנת תרי"ז ותרי"ח (כמובן שלא מדובר בנישואין ראשונים). היה שלם בכל מידות טובות, ובפרט במידת הענווה. השאיר בנים: יהודה (על-שם זקנו הנ"ל), עזרא, שלמה, ומשה. נפטר במצרים בשנת תרנ"ז (על-פי כתב יד הנמצא בידי חכם מאיר ישמרהו צור ויחייהו בן הרב שלמה קצין, שם מפורש שנקבר במצרים).

 

יח-

הרב יצחק דיין

בן הרב משה. היה מוהל ראשי בארם צובא וסופר סת"ם מומחה. התמחה גם במלאכת הדפוס. ביקר בירושלים ושם הדפיס ספרים שונים. אחר-כך חזר לארם צובא מולדתו, והמשיך במלאכת הדפוס בבית הדפוס של דודו, הרב ישעיה דיין (מחבר ספר "זה כתב ידי" ועוד). היה נשוי למרים בת הרב עזרא טוויל (מחבר ספר "ע"ט סופר"), ובזיווג ראשון עם רחל בת מיכאל הררי-נג'ם, בשנת תרל"ט. הניח ארבעה בנים: משה, עזרא, יעקב ואברהם. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ג.

 

הרב מיכאל אשכנזי

בן הרב אברהם. שימש כרב בכפר "תידף" הסמוך לארם צובא. בהספדו של הרב אברהם דיין (על דודו הרב דוד אשכנזי), אמר עליו: "חכם לבב ואמיץ כח, החכם השלם סיני ועוקר הרים". בשנת תרי"ב חתם עם חכמי ורבני ארם צובא על הסכמה לספר "כנסייה לשם שמים" (לרב מנשה סיתהון) ובשנת תרכ"ה חתם על הסכמה ל"דפוס ששון" ובשנת תרל"ח חתם על הסכמה לספר "ישיר משה" (לרב משה דיין). נפטר בתידף בשנת תרמ"ט (מקום קבורתו ליד הרב שלמה צפצ'ייה).

 

יט-

הרב ישעיה דיין

בן הרב מרדכי. נולד בארם צובא ב-כ"ג אב, תקצ"ג. בגיל צעיר התייתם מאביו, וכבר אז עסק בתורה ללא הרף, ורק בימי שבת היה הולך אצל אחיו, ר' ידידיה (בשאר ימות השבוע היה לן בבית המדרש). התפרסם בחכמתו העצומה, ואל אף גילו הצעיר, ישב בבית הדין עם גדולי הדיינים ועלה עליהם בחכמתו. חיבר ספר שו"ת "זה כתב ידי" (ארם צובא, תרל"ב) ועוד שו"ת "אמרי נועם" (ארם צובא, תרנ"ח), כולל חידושים. חלק מחידושי התורה שלו נדפסו בספר "מחלב האר"ץ". בנוסף לזה, השאיר כתב יד "חזון ישעיה" על התנ"ך, ונדפס לאחרונה (ירושלים, תשנ"ח) על-ידי חכם רבי רחמים שעיו ישמרהו צור ויחייהו, בתוספת הערות ותולדות משפחת דיין בהרחבה. מסופר עליו שגדל בבית היתומים של חלב, וראה אותו שם אחד מחכמי ארם צובא (כנראה), אשר התפעל מהתמדתו. על אף מצב העוני אצלו, הלה הבטיח, שיבוא יום ויתעשר – וכך אמנם היה בסופו של דבר, על ידי כך שהקים בית דפוס, בו נדפס גם ספרו "אמרי נועם" הנזכר. בשנת תרס"ג פרצה מחלת הכולירא בארם צובא, ובה הוא נספה (כתב יד מכון בן צבי, 259). הניח בן: הרב יצחק, גדול ה"מעיינים" בארם צובא, ועוד שני בנים: שלמה ושאול. חתנו הוא רב רבנן, הרב עזרא עבאדי שעיו. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ג.

 

כ-

הרב אליהו פרדס (פארידייס)

נולד בארם צובא בשנת תקצ"ד. היה מקהילת הסיניורוס פרנקוס, בילדותו נפטרו הוריו. בגיל 15 עלה לירושלים, ולמד אצל המקובל הרב וידאל קואינקה – ונשא את בתו מרקאדו לאשה. לאחר נישואיו למד ב"בית אל", והיה לאחד מחכמי הקבלה בירושלים. במשך ימי השבוע היה בישיבה ורק לקראת שבת היה שב לביתו. היה מתנהג בחסידות ובפרישות, הרביץ תורה ברבים, וזיכה את הרבים. נפטר בקיצור ימים ושנים בירושלים בשנת תרל"ד.

 

כב-

הרב יוסף דוויך הכהן

מחכמי דמשק, ככל הנראה מוצאו מארם צובא, כידוע בשנת תקפ"ב פקדה את העיר חלב רעידת אדמה, אשר בעקבותיה היגרו משפחות רבות לדמשק, ויתכן שהרב הנזכר היה בניהם. עוד יתכן, כי היה קשור לסימן טוב דוויך – כי שם כזה נמצא בכתב יד הספדים (28112) מחלב בשנת תקכ"ד, ובתקופה מאוחרת יותר נמצא אותו שם בדמשק, ואם כן ללא ספק היה מוצאו מ"חלב", ובכלל ידוע ששורשיה של משפחת דוויך עמוקים מאוד בארם צובא. נפטר בדמשק בשנת תרי"ח.

 

הרב יהודה אצלאן קצין

בן הרב יוסף ואלטון. היה גדול בנגלה ובנסתר ולמד יחד עם הרב מרדכי שרעבי. נפטר בירושלים בשנת תשט"ו. אביו הרב יוסף קצין נקבר ליד בית הכנסת הגדול בארם צובא. (היו מדליקים נר לזכרו שם).

 

כד-

הרב מנשה סיתהון

בן הרב מטלוב. נולד בארם צובא, והיה לאחד מגדולי רבניה. נודע בספרו "כנסיה לשם שמים" – אשר נועד לעקור את מנהג האינדולוקו, שהיה נפוץ בקרב ארם צובא (וכן גם בערים אחרות בארצות המזרח), ותכליתו הייתה לרצות את השדים לבל יזיקו לחולים. אך התברר על ידו שמדובר בעבודה זרה, ואז יצא להחתים את חכמי הדור בארם צובא, ובארץ ישראל וערים הסמוכות לה. ספר זה קנה לו שם עולם, באשר התפרסם ברחבי תבל. מלבד זה חיבר ספר "פרחי שושנים" (ארם צובא, שנת העת"ר לב"ע), ו"כללי הדקדוק" (נדפס בתוך ספר "פה אליהו" – להרב אליהו חמווי). מלבד גדולתו בתורה, היה בקי בכל החכמות. הוא התפרנס ממסחר עד כי לא יכל יותר, וניאות לקבל עליו את משרת הרבנות, ושימש כרב העיר צפת, ואחר כך בארם צובא מולדתו. לאחר מכן נבחר לרבה של "נא אמון" (אלכסנדריה של מצרים), אך בדרכו לשם חלה אנושות – וכאשר הגיע לעיר אסכנדרונה (היום בדרום תורכיה), יצאה נשמתו. השאיר חמישה בנים – רובם היו גדולים בתורה (המפורסם שבינהם – הרב חיים מחבר ספר "אר"ץ חיים"). כמו כן השאיר כתב יד "מטה מנשה" (עומד לצאת לאור), "ראש מנשה", "שפתי צדיק" (נזכר בשו"ת "מעשה אי"ש", סימן י"ג) ו"אלפי מנשה". מלבד זה גם היה משורר עצום – משיריו מופיעים בבקשות של שבת. בשד"ח נזכרה שאלה ששאל את חכמי ארץ ישראל, ובראשם הרב מנשה סיתהון (רבה של צפת דאז). לסיום, ראוי לציין, כי משפחת סיתהון היא משפחה וותיקה בארם צובא, מ"המוסתערבים" (הנמצאים שם עוד לפני גירוש ספרד). ואומנם, מקובל שמשפחה זו היא מהספרדים – אך דבר זה נסתר מחמת'ו, על פי מה שמצאתי במאמר של "דותן" על בית הכנסת הגדול בארם צובא – שם יצא עת'ק רשימה של אנשי החברא קדישא בארם צובא מ"המוסתערבים", ונזכר שם "חביב סיתהון" בין החברים של החברא קדישא, אלא שיתכן כי הטעות נובעת מכך שכידוע בהקדמה של הספר "ארץ חיים" (לבנו של הרב מנשה סיתהון הרב חיים סיתהון), כתוב שהם מצאצאי רבי יוסף מנשה – ממגורשי ספרד שהיו בקרב ארם צובא (שו"ת רלב"ח, סימן קל"ד). אך, כנראה שהיה אחד מבני משפחת סיתהון שנשא אישה ממשפחת מנשה הנזכרת. ואז המשפחה קיבלה כינוי "סיתהון – מנשה", כדי להבדילם מענף אחר של המשפחה (שכנראה היה מקרה של שם פרטי כפול, לדוגמא – שני בני דוד בשם "יוסף סיתהון" – והיה צורך להבדיל ביניהם, כאמור) ועל כן מכונה משפחתו של הרב מנשה סיתהון, הנזכר "מנשה", לאו דווקא על שמו (הפרטי), כי מצאנו כבר לפני זה שהיה לו דוד (אחיו של הרב מטלוב אביו), בשם הרב יוסף מנשה (כנראה "סיתהון – מנשה"), החותם עם הראשון לציון הרב משה סוזין בירושלים (תקס"ז). נפטר באסכנדרונה בשנת תרל"ו ושם מנוחתו כבוד (ספר "לקדושים אשר באר"ץ" מהדורה קמא).

 

כו-

הרב יצחק אלפייה

בן הרב יעקב ושרה צלחה. זקנו הרב יצחק אלפייה (אשר על שמו נקרא). היה ידוע בכינויו "השוחט הנאמן", והיה ראש השוחטים בארם צובא. שמו אף נזכר בכתב יד מכון בן צבי 3724, "זיכרונות אר"ץ", לרב משה סיתהון- דבח, ושם מופיעה רשימה של תקנות שעשו עם שוחטי ארם צובא, בינהם הרב הנזכר, ובהמשך כתוב: "חייב עצמו הרב רבי יצחק אלפייה, שיהיה משגיח על כל העניינים האלה וכו', ואם יראה ששום אחד עבר וכו', חייב מייד להגיד לאחד ולשניים מגדולי ארם צובא – והיה זה פה צובה (חלב) י"א תמוז, שנת תרי"ג". אמו הייתה ממשפחת דיין המיוחסת לדוד המלך עליו השלום. היא נפטרה צעירה, ואז גדל בבית זקנו הנזכר ובשנת תר"ן עלה לירושלים עם אביו וזקנו. היה מתנהג בחסידות וגדול בנגלה ובנסתר. על אף מצבו הקשה, מבחינה כלכלית, תמך בנצרכים ובמיוחד בזמן מלחמת העולם. ייסד חברת "אור חדש" ו"צמח צדק" לצורך לימוד תלמידי חכמים יחד עם אנשי מעשה. הוא היה היוזם של רעיון תענית הדיבור העולמית. ספרים רבים הוא חיבר והם: "שיח יצחק", "קונטרס היחיאלי", "ריח ליצחק" (כולל גם פסק דין מאביו הגאון הרב יעקב אלפייה), "יאיר נתיב", "אהבת ה'", "אור חדש" ו"צמח צדיק" (בהקדמת הספר באו בהרחבה תולדותיו מאת הרב דוד יהודויוף – המוציא לאור). רבים מחידושיו אבדו בזמן נפילת העיר העתיקה בידי האויב בשנת תש"ח. נולד בארם צובא ב-ח"י שבט, תרל"ח (על-פי פנקס הבריתות). נפטר בירושלים בשנת תשט"ו.

 

כז-

הרב שלמה נחמד

בן הרב אהרון. אביו היה חתנו של הרב חיים (בן רבי ישועה) הכהן, מגדולי חכמי ורבני ארם צובא (יתכן שבנו, הרב חיים נחמד, נקרא על שמו). היה חתנו של הגביר ישעיה הררי רפול (על-פי "לקדושים אשר באר"ץ", וכתבי יד חשבונות מהרב שלמה נחמד). נולד בארם צובא בשנת תקנ"ו. טרם מלאו לו י"ז שנים, יצא לו שם כתלמיד חכם חשוב. בהגיעו לגיל ארבעים, התפרסם כגדול בתורה, בחכמה ובדעת, וגם בהוויות העולם, כי עסק במסחר. וכך גם עולה מפנקס חשבונות שלו (מכון "בן צבי", 1725), שם הוא כותב: "נשתתפתי עם אבי היום, ראש חודש אייר, תקפ"ב", שם גם נזכר אחיו אברהם ובנו עזרא וללא ספק הוא אביו של הרב אברהם עזרא נחמד, מחכמי ורבני ארם צובא. רבי שלמה נבחר לרבה של בגדד ואף שהה שם לצורך זה כששה חודשים. ואולם, בסופו של דבר חזר לארם צובא מולדתו, מכיוון שהתקשה להיפרד מחבריו בארם צובא. לאחר פטירת הרב אברהם ענתבי, בשנת תרי"ח, עת התמנה הרב מרדכי לבטון לרבה של ארם צובא, שימש כדיין בבית דינו יחד עם הרב שלום כאסכי. ביום כ"ז אלול, הוכתר כרבה של ארם צובא, אך באותו היום נפטר. השאיר חידושים רבים, כולל פסקי דין, דרשות וחידושים על ה"בית יוסף", אך עקב רטיבות ירד הכל לטמיון. שם אשתו אסתר. אביו הרב אהרון, כנראה שהיה תלמיד חכם גדול, כי בפנקס חשבונות הנ"ל, ברשימת הרבנים שקבלו קצבה שבועית בחלב (ג'ומעיה), נזכר חכם אהרון נחמד. פנקס חשבונות זה כולל גם נוסחאות של כתובות שונות לפי הקהילות שהיו בארם צובא (כולל ה"סניורוס פרנקוס") ושטרות מסוגים שונים. שם נזכר שמה של בתו שבתיה. כמו כן, נזכרו שם רבים מבני משפחתו, כגון בן דודו שלמה (בנו של דודו נאציר), וזה מראה כנראה ששם זקנו היה שלמה, וגם בן דודו אליהו, אשר לאחר מכן היה במצרים – וכפי שכתוב בספר "לקדושים אשר באר"ץ", שבנה על גג "בית נשיא" בית מדרש. נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ט. מנוחתו כבוד בקבורת הצדיקים שליד בית הכנסת הגדול.

 

 

 

חודש תשרי

א-

הרב אליהו חמווי
בן חכם עזרא ושרה חמווי. נולד בחלב בסביבות שנת תר"כ והיה תלמידו של הרב מרדכי עבאדי. שימש כאב בית דין בחלב, וחיבר את הספר "פה אליהו" (על התורה), ועוד לו בכתובים ספר "בן יין" ו"שיר מזמור". נפטר בארם צובא בשנת תרע"ו (1915).

 

רבי יעקב ענתבי
מחכמי ורבני דמשק שמוצאם מארם צובא. מסתבר שנולד בארם צובא, אלא שלאחר רעידת האדמה שפקדה את חלב בשנת תקפ"ב היגר לדמשק. נפטר בדמשק בשנת תקפ"ו (1825).

 

ב-

הרב חלפון אנקונה
לימד גמרא בתלמוד תורה של ארם צובא. נפטר בירושלים בשנת תרס"ב (1901).

 

הרב אברהם נחמד
יתכן שהוא זקנו של הרב אברהם בן רבי עזרא נחמד (כי בפנקס הנישואין של חלב 43738 – נזכר אברהם אביו של עזרא נחמד.). נפטר בארם צובא בשנת תרל"ה (1874).

 

ד-

הרב נתן מארכוס
בן רבי עזרא, אחיו של הרב רפאל. שימש כראש חברת "צדקה ומרפא". היה תלמיד חכם גדול ויש לו תשובה בספר "פה אליהו" (חמווי), וכן גם כתב חידושים ב"המאסף". נפטר בארם צובא בשנת תר"פ (1919).

 

הרב רחמים שורבה מעלי הכהן
בן רבי אברהם וגראז. נולד בארם צובא בשנת תרנ"ח, והיגר לארה"ב. היה "מעיין" חשוב ותלמיד חכם גדול. נפטר בארה"ב בשנת תשמ"ח (1987).

 

 

 

ה-

הרב חיים עטייה
בן הרב מרדכי ושמחה. נולד במכסיקו, בראש חודש חשוון תרצ"ה. היה תלמיד חכם גדול והוציא לאור ספרים שונים. נפטר בן 28 בירושלים, בשנת תשכ"ג (1962).

 

ז-

הרב יעקב ענתבי
בן הרב דוד. רבה של דמשק, מוצאו מארם צובא (נולד בחלב, ארם צובא, בשנת תקמ"ז). בצעירותו עברה משפחתו לדמשק, שם כיהן כרב העיר, משנת תקס"ט. חיבר שו"ת "אביר יעקב" (נדפס עם ספר "באור החיים"). הוא היה קרבן לעלילת הדם בדמשק בשנת ת"ר. דודו הוא הרב אברהם ענתבי – בעל ה"יושב אהלים". נפטר בירושלים בשנת תר"ז (1869).

 

ט-

הרב חלפון עטייה
כנראה נכדו של הרב חלפון, בן הרב ישעיה עטייה – בעל ה"בגדי ישע". נפטר בארם צובא  בשנת תרמ"ב (1881).

 

הרב יהודה חיים ענתבי
בן רבי שבתי רפאל, המכונה יש"ר – יהודה שבתי רפאל. נולד בארם צובא בשנת תק"ע. בצעירותו עלה לצפת והיה שליח דרבנן בשליחותה. חיבר שירים (ביניהם שיר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי), הרביץ תורה, ועסק בחסד. נפטר בצפת בשנת תרמ"ט (1888).

 

עשרת ימי תשובה
הרב יעקב סיתהון
בן רבי אברהם. נולד בארם צובא. היה תלמיד חכם ועסקן ציבורי. עבר לארגנטינה, נפטר בבואנוס איירס בשנת שב"ת (1941). בנוגע לתאריך פטירתו ישנה סתירה, בבית העלמין של בואנוס איירס מופיע שם זה כשעליו כתוב "גווע ביום י"ד אלול שנת תרצ"ט", ולא נראה שהיו שנים עם אותו שם.

 

 

 

 

יא-

הרב בכור שלום חמווי
נולד בארם צובא. עלה לארץ ישראל והתיישב בגבעתיים – שם הקים בית-כנסת ("ותתפלל חנה"), והוציא לאור ספר "בית שמחה" (לרבי אברהם חמווי) – אבי המנוח שאול אמיל חמווי. נפטר בגבעתיים בשנת תרצ"ה (1934).

 

יד-

הרב אהרון דיין
בן רבי דוד בן הרב ידידיה. שימש כרבה של אורפה. חיבר שו"ת "בית אהרון" (ארם צובא, שנת תרמ"ז). נפטר בארם צובא בשנת תרנ"ד (1893).

 

טו-

הרב חיים אשכנזי
בן הרב דוד. חיבר שו"ת "גנזי חיים". נולד בארם צובא. נפטר בארם צובא בשנת תרנ"א (1890).

 

טז-

הרב יצחק אלטראס
בן רבי רפאל. נולד בארם צובא בשנת ת"ר. בשנת אסת"ר עלה ארצה וגר בירושלים ושם נפטר בשנת תרפ"ד (1923).

 

הרב יצחק שרים
בן רבי יוסף. נולד בארם צובא בשנת תקנ"ח והיה מגדולי חכמיה. חיבר את הספרים: "ליקוטים מפרד"ס" (על התורה), "באר יצחק" , "הדר עזר" (על פירושו של האבן עזרא), "פי הבאר" (על הרא"ם)  ו "מוסר חכמים" (מערכות). נפטר בארם צובא בשנת תרל"ג (1872).

 

יז-

הרב יצחק לניאדו (מלכי – שובה)

בן הרב אליהו. נולד בארם צובא ,עלה לירושלים, ומשם נסע לארגנטינה. חיבר ספר "ויזרע יצחק" (נדפס בספר "מחלב האר"ץ"). נפטר בבואנוס איירס בשנת תרע"ח (1917).

 

 

יח-

הרב משה אשקר הכהן
בן רבי יוסף. נולד בארם צובא ב-א' חשוון תרל"ח. למד שירה אצל הרב רפאל ענתבי וחיבר שירים רבים אותם הדפיס בספרו "הלל וזמרה". נסע לארצות הברית ושימש שם כחזן. כמו כן כתב חידושי תורה שנדפסו בספרים שונים. נפטר בארה"ב בשנת תש"א (1940).

 

הרב ניסים דיין
בן הרב משה ושרה (בת הרב יהודה עציץ). נולד בארם צובא, והיה תלמיד חכם גדול, אך עבד למחייתו. אבי הצדיק הנסתר הרב יוסף שלמה דיין. עלה ארצה עם בני משפחתו. נפטר בירושלים בשנת תש"ב (1942) (לפי הציון שלו, ואולם בפנקס החברא קדישא – מופיע בשנת תש"ג) (1942).

 

יט-

הרב שלמה לנייאדו
בן רבי רפאל (כנראה). אחיו הוא רבי עובדיה לנייאדו (שנפטר בשנת תרס"ט). נפטר בארם צובא בשנת תרע"ט (1918).

 

כ-

הרב יוסף עדס
בן הרב יעקב ואסתר. נולד בירושלים ב-כ' תשרי תרפ"ד. כיהן כרב מחנך בישיבת "פורת יוסף". נהג בפרישות וחסידות יתירה, ועסק בחסד. עד סוף ימיו היה נותן שיעורים במקומות שונים  (כולל שיעור קבוע בכותל, ולאחריו שחרית ב"נץ"). נפטר בירושלים בשנת תשנ"ג (1992).

 

כא-

רבי יוסף סיתהון
מחכמי ורבני דמשק, ככל הנראה מוצאו מארם צובא. נפטר בדמשק בשנת תרל"ח (1877).

 

הרב רחמים שרים
יתכן שהוא בנו של הרב יצחק שרים הראשון, נפטר בארם צובא בשנת אסת"ר (1900).

 

 

 

כב-

הרב יצחק כהן
כנראה בנו של הרב  עזרא ישועה הכהן. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ד במגפת הכולירא אשר פקדה את העיר חלב בשנת תרס"ג (1902) (כתב יד מכון בן צבי 259).

 

כד-

הרב שלמה יצחק סיתהון
בן הרב חביב דוד. נולד בטבריה והיה תלמיד חכם גדול ועסק במסחר ספרי קודש. נפטר בטבריה בשנת תרצ"א (1930).

 

כה-

הרב משה סוויד
בן הרב אליהו. נולד בארם צובא והיה שוחט. אביו – הרב אליהו, העתיק כתב יד "מסוא משה" – להרב משה סוויד, זקנו של הנזכר (ונקרא על שמו). היה לו בן מרדכי. נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ט (1888).

 

הרב אברהם עטייה
מחכמי ורבני דמשק, ככל הנראה נולד בארם צובא ואולי הוא בנו של הרב יצחק עטייה (מחבר הספר "זרע יצחק"), והיגר לדמשק עקב רעידת אדמה בחלב בשנת תקפ"ב. נפטר בדמשק בשנת תקצ"ב (1831).

 

כו-

הרב משה כאסכי
בן צלחה. היה שוחט מומחה ועלה לארץ ישראל. שם אביו (כנראה) יעקב (נזכר בכתב יד 4374 פה צובא יע"א, תרס"ג). בנו שאול דיב (מופיע בפנקס הבריתות, י"ב כסליו תרנ"ד) נפטר בירושלים בשנת תרפ"ח (1927).

 

כז-

הרב שאול ענתבי – סקא

בן הרב אברהם ופרידא. נולד בארם צובא בשנת תרס"ו (או תרס"ח) למד בישיבת "פורת יוסף" ושימש כראש השוחטים בירושלים, שם נפטר בשנת תשל"ה (1974).

 

כח-

הרב אהרון עבוד (מרעשלי)

בן הרב אליהו ונזהה. נולד בארם צובא בג' טבת תרס"ד (לפי פנקס הבריתות). למד קבלה והרביץ תורה בירושלים. נפטר בירושלים בשנת תש"י (1949).

 

הרב משה דיב לנייאדו
בן רבי שאול. נולד בארם צובא בשנת תרנ"ב. אבי אמו הוא הרב משה הררי (אב בית דין בחלב, נשמתו עדן בשנת תרע"ח). היה ראש המזמרים בחלב, ועם זאת תלמיד חכם גדול. הרב היה ממונה על רכוש ההקדש של חכמי ורבני ארם צובא, וכן גם על בית הכנסת "בית הנשיא". בשנת תשכ"ב עלה ארצה וגר בתל-אביב, שם נפטר בשנת תשכ"ט (1968) ונקבר בחולון.

 

ל-

הרב אליהו אביאץ' (חמווי)

נולד בארם צובא ועלה לירושלים. ייתכן שהוא בנו של הרב שאול אביאץ'. נפטר בירושלים בשנת אסת"ר (1900).

 

 

 

חודש חשוון

ר"ח חשוון- (לא התברר אם ביום הראשון של ר"ח השייך לתשרי, או ביום השני שהוא א' חשוון).

הרב שלמה לבטון
בן הרב מרדכי. נולד בארם צובא בשנת תרמ"ב (על פי פנקס הבריתות, שם מופיע: ניסן, תרמ"ב) אביו של הרב מרדכי זה, היה הרב עובדיה (ספר "בן יאיר" – אך מוכח שם שמדובר באחר ולא ידוע מי אביו של הרב מרדכי הנזכר כאן. בשו"ת "ודובר שלום" (לרב שלום הדאיה), מזכירו הרב עובדיה הדאיה בהקדמה בתואר "החכם השלם והכולל" – וכתב שנימצא במכסיקו. נפטר במכסיקו (כנראה) בשנת תשי"ב.

 

א-

הרב ניסים אליהו הלוי (מרעשלי)
בן רבי יצחק ובהיה. נולד בארם צובא – ח"י חשוון, בשנת תרפ"א. היה תלמיד חכם ומשורר. חיבר למעלה מארבעים שירים – מהם שירים ידועים אשר שרים אותם ברוב עם ברחבי תבל. בצעירותו עלה ארצה והתגורר בתל-אביב. מסר שיעורי תורה בבית הכנסת ושימש כחזן. (בספרי "דרך אר"ץ", הבאתי ממנהגי ארם צובא בשמו). כמו כן הקליט משיריו וגם טעמי מקרא של חלב מספרי התנ"ך וקטעי תפילה. – כפי נוסח ארם צובא מולדתו. נפטר בתל-אביב בשנת תשמ"ט (1988).

 

ב-

הרב עובדיה לניאדו

בן הרב שמואל. דור שמיני ל"בעל הכלים". היה תלמיד חכם גדול ובעל חסד. נפטר בארם צובא בשנת תקע"ח (1817).

 

רבי מאיר סילווירה

אין עליו פרטים מלבד שהיה עוסק בתורה תמיד וגם החזיק בידי לומדי תורה. כמו כן שימש כגזבר התלמוד תורה בחלב. נפטר בארם צובא בשנת תרפ"ה (1924).

 

ד-

הרב יצחק ענתבי
מסתבר שנולד בארם צובא, וייתכן כי הוא בן דודו של הרב יצחק ענתבי – אבי הרב אברהם (בעל "יושב אוהלים") נפטר בירושלים בשנת תקפ"ד (1823).

 

הרב אליהו שרים
בן הרב עזרא ועדינה (זריפה). נולד בירושלים ב-י"א באדר תרצ"ב. זקנו מצד אביו הוא הרב יצחק שרים בן הרב יוסף, ומצד אמו הרב יצחק שרים בן הרב דוד. למד בישיבת "פורת יוסף". שימש כרב שכונת מרכז מסחרי בתל-אביב, וראש ישיבת "תורה והוראה" (בתל-אביב), אותה הוא הקים בעצמו. עסק גם בתורת הנסתר. הפריח את השממה הרוחנית בתל-אביב, ורבים השיב מעוון. נפטר בתל-אביב בשנת תשס"ב (2001).

 

הרב שלמה קצין
בן הרב שאול ואלטון. נולד בירושלים בחודש אדר בשנת תרס"ט. למד אצל הרב עזרא עטייה בישיבת "פורת יוסף" את תורת הנגלה. תורת הנסתר למד אצל הרב אברהם עדס (ענתבי). שימש כדיין בתל-אביב ובאחרית ימיו עבר לבני ברק. חיבר את הספרים "כרם שלמה", "דברי שלמה", "טהרת בנות ישראל", ו"נצוצי אור". עסק הרבה בחסד ובזיכוי הרבים. נפטר בבני-ברק בשנת תשמ"ג (1982).

 

הרב אברהם דוויך
בן רבי יצחק  שימש כראש ועד התלמוד תורה בחלב, ונשיא חברת "שבת אחים". היה דרשן גדול ותירגם לערבית את הספר "שבט מוסר". נפטר בארם צובא בשנת תר"צ (1929).

 

ז-

הרב מרדכי לבטון

בן הרב חלפון. היה נכדו של הרב מרדכי לבטון (הראשון) וחתם עם חכמי ארם צובא בהסכמה שעשו לרב אליהו ששון על הדפוס בארם צובא. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ג (1902).

 

הרב שאול דיין

נפטר ממחלת הכולירא שפקדה את חלב (באלול תרס"ג) וכתוב עליו: "חכם שאול דיין – חסיד זכותו יגן עלינו אמן". מלבד זה אין פרטים עליו, נפטר בארם צובא בשנת תרס"ד (1903).

 

ח-

הרב דוד דיין

דור ע"ז לדוד המלך עליו השלום. מציונו ניכר כי היה תלמיד חכם גדול והאריך ימים. נפטר בארם צובא בשנת האמ"ת (1680) (כלומר ה' אלפים תמ"א).

 

 

הרב מאיר דוויך הכהן

מחכמי ורבני דמשק ( ככל הנראה מוצאו מארם צובא), נפטר בדמשק בשנת תקצ"ח (1837).

 

הרב משה טוויל

בן רבי יוסף ורחל. נולד בארם צובא ב- י"ז חשוון תרנ"ו. תלמידו של הרב אברהם ענתבי – סקא, הרב מטלוב עבאדי והרב עזרא שעיו. הרביץ תורה בארם צובא והעמיד את הדת על תילה. היה ידוע כקנאי לתורה ולמצוות. שימש כרב העיר חלב עד שנת תשי"ח ואז עלה ארצה והתיישב בתל אביב – שם הקים את הישיבה "זכרון משה", אותה מנהל היום בנו (ייבדל לחיים טובים) הרב יצחק טוויל שליט"א. נפטר בתל אביב בשנת תשל"ז (1976).

 

הרב עזרא מנשה סיתהון

מחכמי ורבני דמשק, אך מוצאו מארם צובא ככל הנראה היגר מדמשק לאחר רעידת האדמה ב"חלב" (בשנת תקפ"ב). הרב מנשה סיתהון הידוע כתב תשובה על שאלה שנשאל מהעיר בירות מאת הגביר החכם השלם הרב מנשה עזרא סיתהון, ומכנה אותו "שאר בשרינו" – והוא ככל הנראה בנו של הרב עזרא מנשה הנזכר. הרב נפטר בדמשק בשנת תרט"ו  (1854).

 

ט-

הרב דוד לניאדו

בן הרב רפאל שלמה ושרה. הרב מכונה "מלכי שובה" והוא מחבר הספר "לקדושים אשר באר"ץ" (מהדורה ראשונה בשנת תשי"ב, ירושלים). נולד בארם צובא ב- כ"ו  כסלו בשנת תר"ס. בחלב למד בתלמוד תורה אצל הרב חיים הכהן, ובירושלים למד בישיבת "פורת יוסף" אצל  הרב שלמה לניאדו. שימש כרב שכונת "כפר שלם" בתל אביב. יחד עם זה הרבה במעשי צדקה וחסד עד בלי די. כמו כן, הרב חקר את מורשת יהדות ארם צובא. הוא חזר לארם צובא מולדתו, שם העתיק ציונים של קברי צדיקים ועל זה ביסס את ספרו הנזכר. כמן כן, הרב כתב ספר תפילות בשם  "מליץ טוב" והוציא לאור ספר "ליקוטי דוד" – הכולל את תולדות חכמי ישראל ועוד עניינים נוספים הקשורים לארץ ישראל. הכינוי "מלכי שובה" מקורו בשיר "מלכי שובה" שחיבר אחד מאבות המשפחה, ולכן ענף זה של משפחתו קיבל כינוי זה (כדי להבדיל בין ענפי המשפחה האחרים). נפטר בירושלים בשנת תש"ל (1969).

 

הרב חיים הכהן

בן רבי ישועה. מגדולי חכמי ורבני ארם צובא והעמיד תלמידים לרוב. והוא אחיו של הרב עזרא הכהן (נפטר בארם צובא בשנת תר"ז). היה לו בן "התלמיד מאיר". חתנו הוא רבי אהרון  נחמד (אביו של הרב שלמה נחמד הידוע). הרב אליהו עבאדי (מחבר ספר "בן אברהם" – כתב יד) הספידו והרבה לתאר את גדולתו בתורה, נפטר בארם צובא בשנת תקס"ח (1807).

 

י-

הרב יהודה קצין

בן הרב יום טוב. נולד בארם צובא בשנת תס"ח. חיבר את הספר "מחנה יהודה" ועוד לו תשובות בספר "רועי ישראל". כמו כן השאיר כתבי יד על ספר שמות בשם "וזאת ליהודה" (נדפס בירושלים בשנת תשמ"ח ע"י "אהבת שלום"). חמיו הרב אברהם מעלי הכהן ורבו הוא הרב יוסף עבאדי. היה מגדולי הרבנים בארם צובא וחלק על המרא דאתרא – הרב שלמה לניאדו ( מחבר ספר "בית דינו של שלמה") בעניין ה-"סיניורוס פראנקוס" ועל זה כתב את ספרו "מחנה יהודה" (חלק א'). נפטר בשנת תקמ"ד (1783) בארם צובא.

 

הרב אברהם קצין

בן הרב בכור יהודה. נולד בארם צובא בשנת תקע"א. והוא בנו של נכד הרב יהודה קצין הראשון. חיבר את הספר "ליקוטי אברהם" שנדפס עם ספרו של אחיו הרב דוד "ויאסוף דוד". נודע כדרשן גדול ונפטר בארם צובא בשנת תרנ"ז (1896).

 

יג-

הרב אליהו לנייאדו

אין פרטים עליו ולא ידוע מי היה  אביו, ידוע רק שנפטר צעיר לימים "עודנו באיבו" – כפי שרשום על ציונו, נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ה (1884).

 

 

 

 

יז-

הרב אברהם דיין

בן הרב ישעיה. דור פ"ד לדוד המלך. חיבר את הספרים: "שיר חדש", "זיכרון לנפש", "הולך תמים", "פועל צדק", "ויוסף אברהם", "טוב טעם" ועוד לו בכתובים "בית הזוהר", "ויגש אברהם", "וישא אברהם". בניו היו אף הם תלמידי חכמים (הרב משה והרב שאול). נפטר בארם צובא בשנת תרל"ז (1876).

 

הרב עזרא כאסכי

בן הרב חלפון. (אחיו של הרב שלום כאסכי) היה מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. חתם עם חכמי ארם צובא בהסכמה לספר "כנסייה לשם שמיים" (שנת תרי"ב). היה נעים זמירות ישראל, וחיבר שירים (מופיעים בכתב יד, שירים מחלב, 43823). נפטר בארץ בשנת תרכ"ט (1868).

 

הרב שלמה סילווריה

יתכן שהוא חמיו של הרב אברהם בן רבי דוד סתהון (שנפטר בארה"ב ט"ו באב, תרצ"ה). היה תלמיד חכם ובעל צדקות ונפטר בארם צובא בשנת תרנ"ב (1891).

 

הרב חלפון חיים שרים

בן הרב יצחק ואסתר. נולד בארם צובא בסביבות שנת תר"ן. היה עילוי ושקדן בתורה אך נפטר בקיצור ימים. נפטר בירושלים בשנת תרע"ג (1912).

 

הרב מרדכי ידיד הלוי

בן רבי יוסף. הוא אביו של הרב יוסף ידיד (מחבר ספר שאלות ותשובות ימי יוסף ועוד) שכיהן כאב בית דין של שכונת הבוכרים. מצאנו נישואיו ב"חלב"- ל' תשרי שנת תרי"ט- חכם מרדכי דוד בן רבי יוסף ידיד עם הכלה שרה בת יוסף ארזי הכהן (בניהו 43738). בארם צובא היה מלמד תינוקות. היה בקי בתנ"ך ובדקדוק ואף חיבר פיוטים, שנים מהם נדפסו בספר תורת חכם לבנו הנזכר. עלה ארצה יחד עם בנו, נפטר בירושלים בשנת תרע"ג.

 

יט-

הרב ישועה עטייה

בן רבי יצחק וג'מילה. נולד בירושלים ב- י"ב טבת תרע"ד. למד בישיבת "פורת יוסף" אצל הרב עזרא עטייה. שימש כדיין בחיפה ובירושלים ונודע כמתמיד עצום. כתב הערות על ספר "מסוא משה" לרב משה סוויד. ולאחר מותו יצא לאור ע"י בני  משפחתו הספר "שערי ישועה" (דרשות מתוך כתב ידו) וכן השאיר צוואה שנדפסה בשם "אורחות חיים". נפטר בירושלים בשנת תשמ"ח (1987).

 

כב-

הרב שאול עבאדי – דהב

בן הרב אליהו. מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. שמו מופיע בין החכמים שקיבלו קצבה שבועית בחלב (ג'ומעייה) בערך בשנת תר"ז ותרכ"ט. אחיו הצעיר הוא הרב עזרא עבאדי – דהב. עלה לירושלים בסוף ימיו ושם נפטר בשנת תרמ"ד (1883).

 

כג-

הרב עזרא לנייאדו – אל זג'יר

אין פרטים עליו מלבד זה שהספידו הרב יעקב עבאדי. ההספד מופיע בכתב יד מהרב הנזכר (ליל א' כ"ג חשוון תרכ"ט). יתכן שהוא אביו של המשורר שלמה לניידו המכונה סאלם זג'יר.  נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ט (1868).

 

הרב ניסים עזרא סיתהון

מחכמי ורבני דמשק, מוצאו ככל הנראה מארם צובא. כנראה שהוא בנו של הרב עזרא מנשה סיתהון, וש"ב של הרב מנשה סתהון הידוע (מחבר הספר "כנסייה לשם שמיים"). נפטר בדמשק בשנת תרכ"ט (1868).

 

כד-

הרב ידידיה דיין

בן הרב מרדכי,  דור פ"ד לדוד המלך. נולד בארם צובא בשנת תק"ע. היה המוהל הראשי בארם צובא וגם מומחה בניקור. אחיו של הרב ישעיה דיין (מחבר ספר "זה כתב ידי" ועוד) נפטר בארם צובא בשנת תרנ"ח (1897).

 

הרב משה הררי

בן רבי ישעיה (כנראה). מגדולי רבני ארם צובא בשנת ת"ע. חותם ראשון בספר "דברי יוסף" (לרב יוסף אירגס – יחד עם גדולי חכמי ורבני ארם צובא). היה לו בן בשם חכם ישעיה הררי, וחתנו הרב אברהם  הררי – הוא זקנו של הרב יצחק הררי (מחבר ספר "זכור ליצחק"). נפטר בארם צובא בשנת תפ"ד (1723).

 

הרב סעדיה לופס

בן הרב ניסים ובדיעה. נולד בברזיל בשנת תרפ"ה. בשנת תרצ"ה עלה ארצה עם הוריו. לאחר לימודיו בישיבה, פנה לעסקנות ציבורית ומסר את נפשו על מנת לעזור לזולת – אך בשיא פעילותו חלה, ונפטר כעבור 4 שנים. רעייתו תיבדל לחיים טובים היא (אסתר) בתו של הרב דוד לניאדו מחבר ספר "לקדושים אשר באר"ץ". נפטר בירושלים בשנת תשל"ג (1972).

 

כו-

הרב יוסף ענתבי

בן הרב דוד יצחק. מחכמי ורבני דמשק, אך מוצאו מארם צובא. נולד בדמשק בשנת תר"ז. הוא נכדו של הרב יעקב ענתבי הידוע. חיבר ספר "ויצבור יוסף" (על התורה) מנוחתו כבוד בהר הזיתים – ליד זקנו הנזכר. נפטר בירושלים בשנת תרע"ט (1918).

 

הרב שלום אהרון לופס

בן הרב יעקב וחנה. נולד בארם צובא בי"ז בכסלו תרס"ה. בבחרותו עלה ארצה, ולמד בישיבת "פורת יוסף" אצל הרב שלמה לנייאדו. היה מזכה את הרבים באופן מיוחד – כולל דרשות על מצוות הצדקה והשכמה לתפילה, ואף כתב את "קונטרס ההשכמה" על נושא זה. שימש כרבה של העיר עכו עד סוף ימיו – שם הרביץ תורה וחולל מהפיכה רוחנית בעיר. היה בעל צדקות גדול. נפטר בעכו בשנת תשנ"ה (1994), ונקבר בירושלים.

 

כח-

הרב אליהו ששון עג'מי

אין עליו פרטים כלל מלבד זה שהיה מחכמי ארם צובא. כנראה שהיה ממשפחת הרב מאיר ששון עג'מי, והרב יוסף יהודה ששון עג'מי. נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ב (1861).

 

הרב אפרים דוויך הכהן

בן הרב יהודה. נולד בארם צובא ב- כ"א טבת תרנ"ג. היה גדול בתורה ועסק בה תדיר. יחד עם זה מכר תשמישי קדושה. והדפיס את ספרו "וידוי הגדול" (ארם צובא, תרפ"ח). נפטר בקיצור ימים ושנים בארם צובא בשנת תרצ"ט (1938).

 

 

הרב משה ציון אורפלי

בן ר' חיים ונזהה. נולד בארם צובא בי' בניסן תרס"ז. למד בישיבת "דגל תורה" אצל הרב משה טוויל (הלה כינהו "המעיין של הישיבה"). אמו היא בת הרב משה בן הרב מרדכי דיין (מזרע דוד המלך עליו השלום). עבד למחייתו, אך היה קם לתיקון חצות ולמד עד הבוקר, וכן בכל רגע פנוי עסק בתורה. עבר ללבנון ושימש כרב בבירות – שם הרביץ תורה. לאחר מכן עלה ארצה והתגורר בעיר ראשל"צ. בסוף ימיו עבר לגור אצל בתו בבני ברק – עקב מחלתו. היה בקיא מאוד בתנ"ך ובזוהר, מלבד בקיאותו בש"ס ובפוסקים. עבד את ה' בכל מאודו. נפטר בבני ברק בשנת תש"ס (1999), ונקבר בראשל"צ.

 

חודש כסלו

א-

הרב יצחק לבטון
בן הרב חלפון ורחל. מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. בשנת תרנ"ט עלה לירושלים עם חתנו – הרב שלום הדאיה. כתב תשובות רבות בהלכה- מהם נדפסו בספר "כפי אהרון" (לרב אהרון עזריאל), ובספרי הראשון לציון הרב יעקב אלישר ו"דובר שלום" – לחתנו הנזכר, "שערי רחמים" (לרב רחמים פרנקו), וב"המאסף". חלק נוסף נדפס עם ספר "בן יאיר" (לזקנו, הרב מרדכי לבטון) בשם "עושה חי"ל" (חלפון יצחק לבטון). נפטר בירושלים בשנת תרע"ב (1911).

 

ב-

הרב יצחק דיין
בן הרב ישעיה ושרה. נולד בארם צובא, בט"ו בחשוון תרל"ח. הוא בנו של הרב ישעיה דיין (מחבר ספר "זה כתב ידי" ועוד.), ושרה – בתו של השוחט הנאמן הרב אברהם שבות הלוי. היה גדול "המעיינים" בחלב, בקיא בדקדוק ובעל הגות במחשבת ישראל. מאמרו – "תורת ישראל ועם ישראל" נדפס בראש ספר "מנחת יהודה" (לרב יהודה עטייה). כמו כן, מופיעה תשובתו בהלכה בספר "מגן בעדי" (לרב מטלוב עבאדי). היה גם מוהל (והמשיך את פנקס הבריתות של אביו). באחרית ימיו גר בברזיל. נפטר בברזיל בשנת תשכ"ה (1964), ונקבר בתל-אביב.

 

ג-

הרב רפאל ענתבי – טבוש

בן רבי יצחק. גדול משוררי ארם צובא. חיבר כארבע מאות שירים. היה גדול בתורת הנגלה והנסתר – על אף היותו סגי נהור. שמו מופיע ברשימת חכמי ורבני ארם צובא שקבלו תמיכה שבועית, בחלב (ג'ומעייה) בשנת תרס"ב והלאה. הוא נתן תנופה חזקה לזמרת ארם צובא, ושיריו התפרסמו חיש מהר ברחבי תבל. חלק נכבד ממשוררי עדות המזרח כיום הם מתלמידי תלמידיו. הקים מקהלה בירושלים (לכבוד הראשון לציון) בשנת תרנ"ג. בשנת תרמ"ח נדפס בארם צובא ספר שירים שלו "שירה חדשה", ובשנת תרס"ה ותרפ"א נדפס בירושלים ספר "שיר ושבחה" המבוסס על שיריו. באחרית ימיו עבר למצריים, וגם שם המשיך בפעילותו כנזכר. נפטר במצריים בשנת תרע"ט (1918). במצבה נכתב עליו: החכם השלם והכולל. נעים זמירות ישראל כבוד מורנו ורבנו הרב רפאל עדס ענתבי (הידוע טבוש).

 

 

ד-

הרב אברהם עילי הכהן טוויל
בן הרב אליהו. היה מורה לתלמוד בתלמוד תורה של ארם צובא, והעמיד תלמידים הרבה. היה דרשן גדול ומזכה את הרבים. בצעירותו עלה לירושלים. נפטר בקיצור ימים ושנים – הספידו  הרב יעקב אלפייה. נפטר בירושלים בשנת תרס"ח (1907).

 

ה-

הרב אליהו יעקב דוויך הכהן

אין פרטים עליו, מלבד זה שקברו נמצא בית העלמין בחלב. נפטר בארם צובא בשנת תרצ"א (1930).

 

ז-

הרב עזרא הכהן
בן רבי ישועה. מגדולי חכמי ארם צובא, והוא אחיו של הרב חיים הכהן. חותם ראשון עם חכמי ורבני ארם צובא, בשנת תקפ"ד, בהסכמה לספר "יושב אוהלים" למורנו הרב אברהם ענתבי. כנראה שבנו הוא הרב יצחק כהן (נשמתו עדן – בשנת תרס"ד), שנשא לאישה את אסתר בת ישועה הכהן בשנת תר"ה. כמו כן היה לו בן- הרב משה כהן ששימש כרבה של ארם צובא. היה קרוב משפחה וגם תלמיד של הרב ישראל ששון (בעל "כנסת ישראל"). נפטר בארם צובא בשנת תר"ז (1846).

 

ח-

הרב ישעיה אשכנזי
בן הרב דוד. היה אוהב תורה ועוסק בה תמיד. כמו כן עסק בצרכי ציבור באמונה, וביתו היה בית ועד לחכמים – תורתו קבע ומלאכתו עראי. באחרית ימיו עלה ארצה. נפטר בירושלים בשנת תרנ"ג (1892).
הרב חלפון לבטון
בן הרב אברהם (כנראה). בפנקס הבריתות מופיע חלפון אברהם לבטון (בשנת תר"ל ), כנראה שמדובר בנזכר. ולפי זה אביו הוא הרב אברהם, כאמור, וזקנו הוא הרב חלפון בן מורנו הרב מרדכי לבטון. היה גדול בתורה ושלם בכל מידה טובה, ומהשוחטים ובודקים האומנים של ארם צובא. בציון הוא מכונה "החכם השלם והכולל". נפטר בארם צובא בשנת תרפ"ד (1923).

 

ט-

הרב נתן סאלם (נכשארי)

בן הרב אברהם ושרה. נולד בארם צובא בשנת תרנ"ו, ועלה ארצה בשנת תרנ"ט. היה גדול בתורה, במצוות ומעשים טובים. התפרנס מהוראת תלמוד ושימש כמנהל תלמוד תורה "מגן דוד". מסר נפשו על חינוך ילדי ישראל, והיה לאחד מעמודי התווך של חכמי ורבני ארם צובא בירושלים. ייסד קופת "הכנסת כלה" לחתנים בני ישיבה. נפטר בירושלים בשנת תשל"ו (1975).

 

יא-

הרב יצחק ענתבי
בן הרב רחמים ושרה (כנראה). נולד בארם צובא ועלה ארצה עם הוריו. היה גדול בנגלה ובנסתר, מיחידי קהילת קודש בית אל. אביו, הרב רחמים, אף הוא היה מקובל – שמו מופיע במפקד האוכלוסין "מונטיפיורי" משנת תרט"ו – שם כתוב כי הגיע לירושלים בשנת תר"ב, ושם אשתו שרה. נפטר בירושלים בשנת תרמ"ז (1986).

 

הרב משה הררי
בן הרב יצחק. שימש כדיין בבית הדין בארם צובא. אחיו הוא הרב חייא הררי – חותמים בהסכמה לספר "שלום לעם" (לרב שלום הדאיה). שאלה ממנו מופיעה בספר "ישא איש" (להרב יעקב אלישר – הראשון לציון). השאיר כתב יד שו"ת – העומד לצאת לאור. בסוף ימיו עלה ארצה. נפטר בירושלים בשנת תרע"ח (1917).

 

הרב מנחם שוויכה (שרבאתי)

בן הרב אהרון וצלחה (עפ"י מה שמצאתי ברישום נישואין בחלב – נישואי אביו, הרב אהרון שוויכה עם צלחה בת יעקב סיתהון). נולד בארם צובא ב- ט"ו טבת, תרל"ג. היה למדן גדול – מרבניה המובהקים של ארם צובא, וחבר לרב אברהם ענתבי-סקא. היה דרשן גדול ומזכה את הרבים. עסק גם בתורת הסוד. מחידושיו התפרסמו ב"המאסף". לפני מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור במצריים. נפטר במצרים בשנת תרצ"ד (1933).

 

 

 

 

יג-

הרב שלום הדאיה (עבד אל וואחד)

בן ר' משה חיים. נולד בארם צובא בשנת תרכ"ב. בשנת תרנ"ט עלה ארצה עם חמיו, הרב יצחק לבטון. שימש כראש ישיבת המקובלים 'בית-אל', והוא אביו של הרב עובדיה הדאיה. חיבר את הספרים "ודובר שלום", "שלום לעם", "החיים והשלום", "שה לבית אבות", ו"שלום וצדק". מחידושיו גם נדפסו בספרי חכמי דורו. כמו כן, הוציא לאור מספריהם של חכמי ארם צובא. נפטר בירושלים בשנת תש"ה (1944).

 

יד-

הרב אברהם סיתהון
בן רבי שלמה. כיהן כרבה של ארם צובא. היה תלמידו של הרב יצחק ברכה (מחבר ספר "בירך יצחק") נודע בספרו "מלל לאברהם" (דרשות). השאיר כתב יד "לקט השכחה" – הכולל שו"ת ודרשות, ועוד נספחים – "דלי בפסיקייא" ו"לשונות בחרדל". כמו כן, חיבר שירים רבים. ומלבד זה מופיעה הסכמתו על ספרים שונים. חי חיי צער, וסירב ליהנות מהעולם הזה. הצטיין במידת הענווה ביתר שאת. נפטר בארם צובא בשנת תקע"ו (1815).

 

טו-

הרב אברהם עבאדי (אנטאכי)

היה גדול בתורה ומעשים טובים. שמו מופיע ברשימת חכמי ארם צובא אשר קיבלו תמיכה שבועית (גומעייה). במציבתו נכתב עליו: "הרב הכולל סוע"ה רצ"ו". נפטר בארם צובא בשנת תרמ"א (1880).

 

יז-

הרב יעקב לופס
בן הרב ניסים ומזל (הררי). נולד בארם צובא, אייר תרכ"ח. הצטיין בשקידתו על התורה, והיה פרוש מתענוגי העולם הזה. היה דרשן ומזכה את הרבים, ורבים השיב מעוון. שימש כנשיא וגבאי של חברת "מלביש ערומים" בחלב. בשנת תרע"ג עלה עם משפחתו ארצה, ולמד בישיבת "פורת יוסף". נמנה בין חכמי ורבני ישיבת המקובלים 'רחובות הנהר'. זכה שכל בניו היו תלמידי חכמים, כידוע. נפטר בירושלים בשנת תרצ"ז (1936).

 

 

יח-

הרב משה דוויך (קצב) הכהן
בן רבי דוד. היה דרשן גדול ירא שמים ובעל חסד, והרביץ תורה בתלמידים. גם היה שוחט ובודק. והוא חתנו של הרב יעקב שאול דוויך (בעל "דרך אמונה") חיבר ספר "קנה המידה" ו"בן דוד". בסוף ימיו נסע לארה"ב, וגם שם הרביץ תורה וזיכה את הרבים. נפטר בניו-יורק בשנת תש"ו (1945).

 

יט-

הרב מיכאל הררי
מחכמי דמשק. מוצאו ללא ספק מארם צובא. נכתב עליו "שלשלת היחס והמעלה", בוודאי היה ממשפחת הררי הידועה בארם צובא, וכנראה שהוא היה מהמשפחות שעזבו את חלב ועברו לדמשק עקב רעידת האדמה שפקדה את חלב בשנת תקפ"ד (וכפי שכתב הרב מאיר נחמד, כי בין אלה שעזבו את חלב בעקבות הנ"ל – משפחת הררי). נפטר בדמשק בשנת תרי"ג (1852).

 

הרב ניסים ענתבי (סקא)

בן הרב אברהם ופרידה. נולד בירושלים, בט"ו בשבט תרע"א (על סמך זיכרון, אך מקובל יותר שנולד בשנת תרע"ב – 1912) למד אצל הרב עזרא עטייה בישיבת "פורת יוסף". שימש כראש השוחטים, וחבר במועוה"ד של ירושלים. נפטר בן 82 בירושלים בשנת תשנ"ד (1993).

 

כ-

הרב רפאל סילווירה
בן שלמה ואורו. היה סוחר ותלמיד חכם. הוא גיסו של הרב אברהם דוד סיתהון. בקובץ "תורת אברהם" (תולדות וחידושי הרב אברהם סיתהון הנזכר), מופיעה תשובה בהלכה ממנו, וכן גם תפילה שחיבר. נפטר בארם צובא בשנת תש"ג (1942).

 

הרב עזרא עדס (ענתבי)

בן הרב אברהם וצלחה. נולד בארם צובא, בכ"ז כסלו תרמ"ז (על-פי פנקס הבריתות). כיהן כרב מחנך בישיבת "פורת יוסף". בזמן מלחמת העולם גלה לבוכרה, והרביץ שם תורה. היה ידוע גם כחזן בעל קול ערב במיוחד. נפטר בירושלים בשנת תש"כ (1959).

 

הרב דוד אשכנזי
בן הרב גבריאל. שימש כדיין בארם צובא יחד עם הרב אברהם ענתבי והרב מרדכי לבטון. בשנת ת"ר חתם בשטר – אחרי הרב מרדכי לבטון הנזכר) נפטר בארם צובא בשנת תר"ח (1847).

 

כא-

הרב דוד לניאדו
בן הרב שמואל. מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. חתם בהסכמה לספר "מחנה יהודה" (לרב יהודה קצין). מכונה נעים זמירות ישראל – ואמנם נמצא שיר שלו, בין כתבי היד של שירים מחלב. נפטר בארם צובא בשנת תק"ס (1799).

 

כב-

הרב אהרון דוויך הכהן
מחכמי דמשק – ככל הנראה מוצא מארם צובא. נפטר בדמשק בשנת תרמ"ה (1884).

 

כד-

הרב מרדכי דיין
בן הרב יוסף. דור פ"א לדוד המלך עליו השלום. נפטר בקיצור ימים ושנים והשאיר שני בנים. הרב אלעזר חי והרב ידידיה. נפטר בארם צובא בשנת תקל"ד (1873).

 

כה-

הרב אברהם ששון
בן הרב ישועה. מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. נולד בארם צובא בשנת תקע"ח. הוא הראשון שפתח בית דפוס עברי בארם צובא, וזכה להסכמה הידועה מחכמי ארם צובא – לבל יהין אדם להשיג גבולו. ספרים רבים הוא הדפיס – ביניהם שו"ת "נבחר מכסף" (לרב יאשיהו פינטו), לספר זה הוא צירף הערות שלו עצמו – מהם ניכרת גדולתו בתורה. נפטר בארם צובא בשנת תר"ל (1869).

 

הרב אברהם שבות הלוי
בן הרב משה (כנראה). היה שוחט מומחה. בתו שרה הייתה נשואה לרב ישעיה דיין (מחבר ספר שו"ת "זה כתב ידי" ועוד) הר"י שעיו כותב כי יתכן שהוא בנו של הרב משה שבות הלוי. נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ד (1883).

 

הרב אברהם הררי – רפול

בן הרב עזרא ושמחה. נולד בירושלים בט"ז ניסן בשנת תרנ"ה, ולמד בישיבת "אוהל מועד" וכבר בצעירותו נחשב לתלמיד חכם מובהק. היה בקי בש"ס באופן מיוחד, והייתה לו שליטה בכל חלקי התורה- עקב התמדתו הגדולה וזכרונו הנדיר. כמו כן, היה בקי מאוד בתולדות חכמי ארם צובא, וגם מומחה ברמזים, פרפראות וגימטריות – מהם נדפסו בספר "הכין עזרא" (דברי מוסר לאביו, הרב עזרא). יש לציין כי פרטים רבים בספר "לקדושים אשר באר"ץ" האחרון – והעומד לצאת לאור מחדש, שמענו מפיו. רבותיו היו הרב שלמה לניאדו, הרב שאול דוויך והרב עזרא עטייה זכותם תגן עלינו אמן. נפטר בירושלים בשנת תשנ"ב (1991).

 

כו-

הרב יוסף לניאדו
מחכמי דמשק. מוצאו ללא ספק מארם צובא. ככל הנראה הגיע מחלב לדמשק אחר סמוך לרעידת האדמה, אשר פקדה את העיר חלב בשנת תקפ"ב (וכפי שכתב הרב מאיר נחמד, כי משפחות רבות היגרו לדמשק עקב רעידת האדמה הנזכרת). נפטר בירושלים בשנת תרט"ו (1854).

 

הרב שאול קצין
בן הרב אברהם וסבתיה. נולד בארם צובא בשנת תרכ"ד. מצעירותו נודע כאחד הרבנים הגדולים בקרב ארם צובא. בשנת תרנ"א עלה ארצה, וגר בחברון כשלוש שנים. לאחר מכן עבר לירושלים, ולמד בישיבת המקובלים 'רחובות הנהר'. חיבר ספר "כלילת שאול", הכולל נושאים שונים – חלק אחד ממנו, הנקרא "פרי צדיק" (על דיני ברכות, בעיקר) נדפס בירושלים על-ידי בנו, הרב שלמה קצין בשנת תרצ"ח. נודע בקדושתו וחסידותו, והיה מלא וגדוש במידות טובות. כמו כן היה חזן בעל קול ערב במיוחד, ואף חיבר שירים. נפטר בירושלים בשנת תרע"ז (1916).

 

כז-

הרב אברהם לופס
בן הרב יעקב וחנה. נולד בארם צובא, בכ"א אייר תרס"ו (על-פי פנקס הבריתות). בצעירותו עלה עם הוריו ארצה. שימש כרב מחנך בישיבת "פורת יוסף". היה מתמיד עצום, ובעל צדקות גדול. נפטר בירושלים בשנת תשל"ה (1974).

 

כח-

הרב עזרא חמווי (כבאז)

בן רבי יצחק וסיניאר. נולד בארם צובא בשנת תר"כ. בגיל 27 הוסמך כדיין. שימש כאב בית דין בארם צובא. היה ידוע בפקחותו. השאיר כתבים רבים, אך מעט מאוד מחידושיו נדפסו בספר "וישא יעקב" (לחתנו, הרב יעקב אלמליח), ובקובץ "המאסף". הרב הוסיף את הבית האחרון לפיוט "אליכם קהל עדה". היה תלמיד של הרב אברהם ענתבי-עדס והוא זה שהשפיע עליו להקדיש את חייו ללימוד תורה. נפטר בירושלים בשנת תש"ו (1945).

 

כט-

הרב יוסף שעיו (עבאדי)

בן הרב עזרא ופרידה. נולד בארם צובא ב-כ' טבת, תרנ"ד. היה תלמיד של אביו, הרב עזרא שעיו, והרב מטלוב עבאדי. למד בארם צובא מולדתו, בישיבת 'עץ חיים'. היה אחראי על העירובין, המקוואות ואפיית מצות לפסח, וגם היה מוהל. עלה ארצה עם אוסף עצום של כתבי יד (כולל רישום נישואין, הספדים בחלב, ועוד מפנקסי הקהילה וחידושים מחכמי ארם צובא). כמו כן היה חוקר תולדות חכמי ארם צובא וכתב ספר במתכונת דומה לספר "לקדושים אשר באר"ץ". יש לציין כי חלק נכבד מהחומר אשר יכנס להוצאה החדשה של הספר "לקדושים אשר באר"ץ", הוא מתוך מה שכתב ואסף. בנוסף לנזכר, גם שימש כרב מחנך בישיבת 'בן איש חי' ללימוד הקבלה. נפטר בירושלים בשנת תשל"ז (1976).

 

 

חודש טבת

א-

הרב יוסף דיין
בן הרב מרדכי, דור פ' לדוד המלך. חותם יחד עם רבני ארם צובא על פסק דין בעניין אכילת עלי גפנים – בספר "חנן אלוקים" (לרב חיים אבולעפיא). הניח בן בשם רבי מרדכי. נפטר בארם צובא בשנת תקי"ח (1858) (יום ו' דחנוכה).

 

ג-

הרב שמואל דוויך הכהן
בן הרב משה. עד גיל 40 עסק במסחר וקבע עיתים לתורה. מגיל 40, הקדיש את כל עתותיו ללימוד התורה. הרב שימש כדיין בארם צובא ואף השאיר כתבי יד חידושים על התנ"ך והמשניות בשם "תנובת השדה" (שמואל דוויך הכהן), ועוד כתבי יד שאלות ותשובות בשם "משפטים ישרים". אף גם זאת –  בא בהסכמה על הספר "כנסייה לשם שמיים" (לרב מנשה סיתהון). היה מושלם ממידות טובות. בספר "לקדושים אשר באר"ץ" (מהדורה ראשונה) כתב שלפי ההשערה הוא בנו של הרב משה דוויך (על כך ששם אביו "הרב משה" אין ספק, כי כך הוא חותם אלא כנראה שמדובר ברב משה דוויך שנפטר בשנת תק"פ כאמור), אשר שימש כרבה של ארם צובא ונפטר בשנת תק"פ. נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ח (1868).

 

הרב יעקב קצין
בן הרב שאול ואלטון. נולד בירושלים ב-כ"ג ניסן  בשנת סת"ר (לפי כתבי יד מאביו הרב שאול – נולד בשנת תרנ"ט). למד בישיבות "אוהל מועד" וב"פורת יוסף" – אצל הרב שלמה לנייאדו. לאחר מכן למד את תורת הסוד אצל הרב חיים שאול דוויך והרב אברהם ענתבי – עדס. כיהן כרב קהילת החלבים "שערי ציון" בניו-יורק. חיבר את הספרים "פרי עץ הגן", "אור הלבנה" ו"יסוד האמונה". לאחר מותו יצא הספר "קציני אר"ץ" (ירושלים תשנ"ה ע"י אהבת שלום) – הכולל את תולדות משפחתו בהרחבה ואת חידושיו (מתוך כתבי יד שלו). נפטר בניו-יורק בשנת תשנ"ה (1995), מנוחתו כבוד בירושלים – בהר המנוחות.

 

ד-

הרב חיים שאול דוייך הכהן
בן הרב אליהו ואסתר. נולד בארם צובא בשנת תרי"ח לאביו הרב אליהו, מרבני העיר, ולזקנו הרב שאול דוויך, רבה של ארם צובא (מחבר הספר "אמת מאר"ץ"). מגיל צעיר כבר היה כוחו גדול בנגלה ובנסתר. בשנת תר"ן עלה ארצה יחד עם הרב יום טוב ידיד הלוי מארם צובא מולדתם לירושלים, כאשר כבר אז היו מלאים מ"שמונה שערים" (ספר יסוד של תורת הקבלה). הקים את ישיבת "רחובות הנהר" ללימוד תורת הקבלה וחיבר את הספר "איפה שלמה" על "אוצרות חיים". היה ראש ואב לכל חכמי הקבלה בדורו, וגם בתורת הנגלה היה גדול מאוד כפי שסיפר הרב אברהם הררי רפול, וכמובא בספר "דיבר שאול" (לרב שאול סיתהון), אשר הדפיס תשובה בהלכה ממנו אך מחמת אריכותה, נאלץ לקצרה על מנת להכניסה לספרו. נפטר בירושלים  בשנת תרצ"ג (1933).

 

הרב מאיר רחמים דיין

בן הרב משה. דור פ"ו לדוד המלך ע"ה.נולד בארם צובא- כ' חשוון תרמ"ט ( על פי פנקס הבריתות). היה בקי בש"ס ופוסקים, וגם מוהל מומחה. מוכתר במידות טובות וענווה עולה על כולם. באחרית ימיו עלה ארצה והתיישב בתל אביב- שם נפטר בשנת תשל"ד, (ונטמן בבית העלמין המחוזי בת-ים חולון, ע"י חבריו הרב שלמה זעפרני והרב משה דיב לנייאדו זצ"ל).

ה-

הרב עזרא שרים
בן הרב יצחק ואסתר. נולד בארם צובא ב-י"א שבט תרנ"ה (על פי ספר הבריתות). בשנת תרנ"ו עלתה משפחתו ארצה (יחד עם הרב אברהם ענתבי- עדס). למד בישיבת "אוהל מועד" בירושלים בראשות הרב שלמה לנייאדו. היה מורה בתלמוד תורה של החלבים, ולאחר מכן היה רב מחנך בישיבת "פורת יוסף", וגם שימש כגבאי בישיבה – בה השקיע כוחות רבים, כולל כינונה מחדש של הישיבה – לאחר חורבנה (בשנת תש"ח). בנוסף היה חבר הנהלת תלמוד תורה "מגן דוד" וסגן יושב ראש שכונת "בית וגן". הדפיס את חידושי אביו הרב יצחק שרים בתורת הקבלה בסוף ספר "שערי רחמים" (לבן דודו הרב רחמים שרים). נפטר בירושלים בשנת תשכ"ג (1963).

 

ו-

הרב יעקב סיתהון

בן הרב דוד ואסתר. אביו הוא הרב דוד סתהון (דבח) מחבר ספר "יעלה הד"ס". נולד באר"ץ, י"ז אדר, תרפ"ב (על-פי פנקס הבריתות) ועבר עם הוריו לארגנטינה. היה תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר, ונפטר בעיר בונוס איירס (ארגנטינה) בשנת תשמ"ב, וזה נוסח ציונו: "צדיק תמים בנש"ק, רבי יעקב סיתהון, נשמתו עדן ביום ו' טבת תשמ"ב".

 

הרב רחמים חיים דוד ענתבי

נולד בארם צובא בשנת תקס"ה (על-פי מפקד האוכלוסין של מונטיפיורי). בשנת תר"ב עלה לירושלים והיה לאחד מיחידי קהילת הקודש "בית אל", שם עסק בתורת הקבלה. הרב אברהם חמווי מכנה אותו "מורי ורבי". היה אביו של המקובל הרב יצחק ענתבי (שנפטר בשנת תרמ"ז). נפטר בירושלים בשנת תרל"ד (1874).

 

הרב יוסף חיים שרים

בן הרב שלום ונעמה (נהמה). נולד בארם צובא בשנת תרי"א. מכונה השליח הנודד על שם שהיה "שלוחא דרבנן" לערי המזרח ונחל הצלחה גדולה. מקובל כי הוא היה ה"שלוחא דרבנן" המוצלח ביותר שידעה ירושלים. חיבר ספר על התורה הכולל דרשות מתקופת שליחותו בשם "דבר יוסף" (הוצאת מכון הכתב מתוך כתב ידו- ירושלים). כן גם חיבר שירים שנדפסו בספר על תולדותיו שיצא לאור-"השליח הנודד". נפטר בירושלים בשנת תש"ט ונקבר בגבעת רם (שיך בדר).

 

ז-

הרב רפאל שלמה לנייאדו
בן הרב שמואל. נולד בארם צובא בסביבות שנת ת"ע. כיהן כרבה של העיר – עוד בחיי אביו (שכיהן כרב העיר לפניו), משנת ת"ק עד שנת תקמ"ז. לאחר מכן העביר את המשרה לבנו הרב אפריים (עקב זקנתו). חיבר שירים רבים וגם  את הספרים "בית דינו של שלמה", "לחם שלמה", "המעלות לשלמה" ו"כסא שלמה". מלבד זה, נדפסו עוד מתשובותיו בספר "רועי ישראל". לאחרונה יצא לאור מתוך תשובותיו בכתב יד ספר בשם "שו"ת מהר"ש (מורנו הרב שלמה) לנייאדו החדשות" (ע"י מוסדות קרלין, ירושלים תשנ"ז). נפטר בארם צובא בשנת תקנ"ד (1794).

 

ח-

הרב משה דוויך הכהן

לאחר פטירת הרב אברהם סיתהון, שימש כרב קהילת המוסתערבים (התושבים הוותיקים הנמצאים בחלב עוד מלפני גירוש ספרד). כהונתו נמשכה משנת תקע"ז עד לפטירתו בשנת תק"פ (כנראה). חותם אחרון יחד עם הרב דוד שלמה סתהון (כנראה אחיו של הרב אברהם סיתהון מחבר הספר "מלל לאברהם") והרב אליהו שמאע בשנת תקס"ט. נפטר בכולירא שפקדה את חלב בשנת תק"פ ומפני זה נקבר בתוך העיר – מאחורי בית הכנסת הגדול (כתב יד 72024). מציונו ניכר כי נפטר צעיר, בארם צובא בשנת תק"פ (1820).

 

הרב דוד סילווירה
ממשפחת סילווירה הידועה בחלב. קבע עיתים לתורה והיה רודף צדקה וחסד. בציונו נכתב עליו "החכם השלם והכולל". נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ב (1882).

 

הרב יצחק עבאדי (דהב)

בן הרב שאול וצלחה. נולד בארם צובא בסביבות שנת תר"כ (על-פי רישום הנישואין בחלב). אביו הוא הרב שאול (שחידיה) עבאדי–דהב, אחיו של הרב עזרא – שניהם מופיעים ברשימת מקבלי הקצבה השבועית (ג'ומעייה) בארם צובא. כתב ספר "תולדות יצחק" – דרושים על התורה (כתב יד). היה גדול בנגלה ובנסתר ושלם במידות ובמעשים טובים. מחידושיו נדפסו ב"המאסף" ובספר "מחלב האר"ץ". באחרית ימיו עלה ארצה ונפטר בירושלים בשנת תרע"ה (1915).

 

 

 

 

ט-

הרב ישעייהו הררי (רפול)

בן רבי יוסף וסינבול. הוא אחיו הגדול של הרב עזרא הררי–רפול. רוב ימיו בילה בתורה ובעבודה. היה ירא שמים ומדקדק במצוות ונהנה מיגיע כפיו. נפטר בארם צובא בשנת תרע"ו (1916).

 

הרב ישעיה סיתהון (שומר)

היה אחד מהלמדנים הגדולים בארם צובא. חותם בשנת תרנ"א בספר "דבר שאול" (לרב שאול סיתהון). בציונו נכתב עליו "ראש המדברים, סיני ועוקר הרים, החכם השלם והכולל, ענוותן כהלל". נפטר בארם צובא בשנת תרס"ב (1902).

 

הרב מאיר ששון (עג'מי)

היה סופר סת"ם מומחה, ועסק גם בתורת הקבלה. שימש כחזן של קהילת הספרדים בחלב. כתב פירוש על תורת הקבלה, הוציא לאור "שר'ח" – תרגום ערבי לאזהרות של שבועות, ספר תהילים, ספר קהלת, מגילת איכה, ספר איוב, ופיוט "מי אל כמוך". כנראה שהוא נכדו של הרב מאיר ששון הראשון שנפטר בשנת תרכ"ב. נפטר בארם צובא בשנת תרע"ב (1912).

 

הרב אדמון שעיו (עבאדי)

בן הרב יוסף ומזל. נולד בארם צובא ב-י"ג אייר בשנת תר"צ. בגיל 5 עלה ארצה עם הוריו, למד בישיבת "פורת יוסף" והצטיין בלימודו בהתמדה וביסודיות וכן בשבירת המידות. בגיל 24 קיבל סמיכה לרבנות והיה בקי בדיני טרפות ושימש כשוחט ובודק. התנהג בחסידות ובקדושה, וגם עסק בתורת הקבלה. נפטר בירושלים בשנת תשנ"ח (1998). (לאחר מותו יצא לאור ספר זיכרון "גנזי אר"ץ" – מכיל כתבי יד מחכמי ורבני ארם צובא, ותולדותיו. העורך הוא בנו חכם רבי רחמים שעיו ישמרהו צור ויחייהו, בשנת  תשס"א – ירושלים).

 

יב-

הרב חיים עלי הכהן טוויל
בן הרב עזרא ואורו. נולד בארם צובא בשנת תר"כ. הוציא לאור את ספרו של אביו – הרב עזרא טוויל "עט סופר", ובסופו הוסיף דרשות משלו בשם "מצא חיים". לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוא נסע לארה"ב, ובשנת תרצ"ה נסע לירושלים. היה גם סוחר קרקעות, וקנה בניין בירושלים – שם היה גר והקים בית מדרש, שבמרוצת הזמן שימש כתלמוד תורה "מגן דוד" (הידוע) לעדת החלבים. לאחר מכן קם שם תלמוד תורה "סוכת דוד" והיום קיימת שם ישיבת "מאור התורה". בארה"ב כיהן כרב לעדת ארם צובא. ובירושלים שימש כחבר בית הדין לעדת הספרדים. חתם בשנת תרס"ו על פסק דין נגד מחללי שבת בספר "דרך אמונה". נקבר בהר הזיתים, ומצבתו קיימת עד היום, על אף שכל הקברים מסביב נהרסו בידי האויב – שר"י. נפטר בירושלים בשנת תש"ב (1942). לאחרונה שמעתי כי קברו לא נמצא בסופו של דבר.

 

הרב חביב דוד חיים סיתהון

בן הרב דוד ומסעודה. נולד בטבריה בשנת תקצ"ז (ע"פ מפקד האוכלוסין של מוניטפיורי). זקנו מצד אביו הרב גבריאל סיתהון – יליד ארם צובא, ומצד אמו הרב אהרון הלוי שבות – גם כן יליד ארם צובא. שימש כאב בית הדין בטבריה.

חיבר את הספרים – "תקפו של נס", "שמש ומגן", "כורסייא דאליהו", ו"טל התורה" (בסופו – "קרבן אליצור", לבנו הרב אליעזר מנצור סיתהון), ועוד השאיר כתב יד חידושי תורה בשם "טעמי המצוות". מתשובותיו נדפסו גם בספרים "שערי רחמים" ו"פני יצחק". בסוף ימיו ייסד ישיבה בחיפה. נפטר בחיפה בשנת תרס"ז (1907).

 

טו-

הרב יעקב יוסף הררי (נאעים)

מחכמי דמשק – ככל הנראה מוצאו מארם צובא כפי שכתב הרב מאיר נחמד – בעקבות רעידת האדמה שפקדה את חלב (בשנת תקפ"ב), נדדו משפחות רבות לדמשק – ביניהם ממשפחת הררי. זאת ועוד, משפחת הררי נעים ידועה גם בחלב – ובלי ספק מוצאו של הרב הנזכר מחלב. בספר "יסוד האמונה" (להרב יעקב קצין), מופיעה שאלה מחכמי דמשק – וחותם שם שלישי הרב אליהו הררי–נאעים, בשנת תר"פ – וייתכן שהוא אחיו של הנזכר. מתוך ציונו ניכר שהיה תלמיד חכם גדול, כי נכתב עליו "החכם השלם והכולל, הדיין המצויין". נפטר בדמשק בשנת תרצ"ז (1937).

 

הרב יצחק עבוד
שימש כרב העיר "מרעש", בצפון סוריה – והיום בשטחה של תורכיה. ככל הנראה נולד בארם צובא. עקב העובדה שלא היה די תקציב בידי הקהילה להחזיקו, חזר לחלב ולאחר מכן עלה לירושלים. נפטר בירושלים בשנת תרס"ג (1903).

 

 

 

יח-

הרב רפאל אברהם דוויך
בן הרב שמואל (כנראה). נולד בארם צובא ועלה לצפת – שם חתם על פסק דין, בשנת תקי"ח (נזכר בשו"ת "בית דינו של שלמה"). לאחר מכן עבר לטבריה, ושם חתם על פסק דין עם רבני  העיר, בשנת תקכ"ט. נזכר בספר "גדולת מרדכי". מקובל שהוא אחיו של הרב שמעון דוויך מחבר ספר "ריח שד"ה". נפטר בטבריה בשנת תקל"ו (1776).

 

הרב מרדכי חי לופס
בן הרב שלמה ומסעודה–הדסה. נולד בירושלים – י"ד טבת בשנת תרצ"ב. למד בישיבת "פורת יוסף" אצל הרב עזרא עטייה. שימש כרב של צפון ת"א והיה נואם בחסד עליון. הוציא לאור שו"ת "צדקה ומשפט" להרב צדקה חוצין חלק אבן העזר. הקים כולל אברכים בבית הכנסת "אוהל ישראל" – ת"א, וכיום מחזיקו מר מנחם ידיד ישמרהו צור ויחייהו – ונקרא על-שם אביו הרב יום טוב ידיד זכותו יגן עלינו אמן – "שימחת יום טוב". הרב מרדכי חי לופס נפטר בתל אביב בשנת תשמ"ה (1985) ונקבר בירושלים.

 

 

יט-

הרב גבריאל סיתהון
מדייניה הגדולים של ארם צובא. התנהג בחסידות. עלה בסוף ימיו ארצה והתיישב בצפת. הספידו הרב אליהו רחמים ענתבי (בספרו "דרש אליהו", כתב יד 477 במכון בן צבי). נפטר בצפת בשנת תרנ"ג (1893). (בספר "לקדושים אשר באר"ץ" נכתב כי נפטר בכ"ה טבת, אך אין זה נכון. אלא הוא נפטר ב-י"ט טבת תרנ"ג. כך מובא בספר "עיר הצבי", אלא ששם כתב בטעות שנת תרנ"ד)

 

כ-

הרב יצחק ענתבי

בן רבי חלפון ענתבי (השמש) וצלחה. נולד בארם צובא ועבר למצרים. היה מתנהג בחסידות. עסק בקבלה וגם בתפילה היה כוחו רב. הרביץ תורה והיה מארגן תפילות בבית הכנסת "אהבה ואחווה". באחרית ימיו עלה ארצה והתיישב בבת-ים. ושם נפטר בן 84 בשנת תשכ"ט. מנוחתו כבוד בבית העלמין חולון-בת ים.

 

 

 

הרב אליהו עבאדי (דהב)

בן הרב יצחק ורינא. נולד בארץ בשנת תרנ"ו – והוא אחיו של הרב עזרא עבאדי–דהב (נשמתו עדן בשנת תרע"ד) עלה לירושלים עם הוריו ולמד בישיבות ירושלים. בשנת תרע"ד קיבל תעודת סופר מומחה, והיה סופר סת"ם. היה מראשוני המתיישבים בשכונת "בית וגן", וגם ממייסדי בית הכנסת הגדול של הספרדים בשכונה, ושימש כגבאי בית הכנסת, שליח ציבור וקורא בתורה. היה חתנו של הרב רחמים שרים (מחבר ספר "שערי רחמים"), נפטר בירושלים בשנת תשל"ח (1978).

 

כב-

הרב יוסף דוייך הכהן
מחכמי דמשק – ככל הנראה מוצאו מארם צובא, יתכן שהוא היה בין המהגרים מחלב לדמשק לאחר רעידת האדמה שפקדה את העיר (בשנת תקפ"ב) או שמה נשלח לשם על מנת לחזק את היהדות בעיר. אין עליו פרטים נוספים. נפטר בדמשק בשנת תרי"ח (1858).

 

הרב ניסים עטיה
בן הרב עזרא אביו הוא הרב עזרא עטייה (הראשון), הנודע כמשורר עצום וכדרשן. היה סופר סת"ם, וכתב למעלה ממאה ספרי תורה בקדושה ובטהרה. בנו הוא הרב יהודה אצלאן עטייה הידוע, מחבר ספר "מנחת יהודה" (על התורה). נפטר בארם צובא בשנת תרע"ז (1917).

 

הרב רחמים שרים
בן הרב דוד ורחל. נולד בארם צובא, ג' שבט תרכ"ט (על-פי ספרו ופנקס הבריתות). בשנת תרס"ז עלה לירושלים ובנה את ביתו בשכונת "זיכרון משה". חיבר ספר "שערי רחמים" על תורת הקבלה, והוא בנוי על שאלות ששאל את חכמי המקובלים ותשובותיהם – בעיקר מאת גאון הקבלה, הרב חיים שאול דוויך, והרב אברהם ענתבי עדס זכותם תגן עלינו. נפטר בירושלים בשנת תרצ"ד (1934).

 

כג-
הרב שאול מטלוב עבאדי
בן הרב אברהם. נולד בארם צובא, ב' אב תרמ"ט. הוא נכד לרב מרדכי עבאדי. למד אצל הרב עזרא עבאדי–שעיו, אך לא הסתפק בלימוד המקובל, כי אם למד גם מחשבת ישראל ועוד, יחד עם חברו הרב יצחק דיין. בצעירותו עלה לירושלים, ונשא אישה (בתו של הרב ניסים נחום). היה מועמד לראשות ישיבת "פורת יוסף", אך סרב למינוי. אחרי כן חזר לארם צובא מולדתו, והקים שם תלמוד תורה ("מגן דוד"). אחר כך עבר לארה"ב. כתב הקדמה "ארוכה מאר"ץ" לספרו של זקנו הנזכר לעיל "מעין גנים", וחיבר ספר "מגן בעדי" (שו"ת וחידושים בש"ס ורמב"ם). נפטר בארה"ב בשנת תש"ל (1970) ומקום קבורתו בירושלים.

 

כד-

הרב יוסף (כליף) ידיד הלוי
בן רבי יצחק וקמר. היה מורה לתלמוד בכפר "תידף" הסמוך לארם צובא, במשך 17 שנה. הוא אחיו הגדול של הרב יום טוב ידיד. נפטר בארם צובא בשנת תרפ"ג (1923).

 

כה-

הרב ניסים לופס
בן הרב יעקב וחנה. נולד בארם צובא בי"ז כסליו תרמ"ח. היה בכור הבנים, ונקרא על שם זקנו (הרב ניסים בן רבי עזרא לופס).בשנת תרע"ג עלה ארצה עם הוריו, ולמד אצל הרב שלמה לנייאדו והרב עזרא עטייה בישיבת "אוהל מועד" בירושלים. אחר כך חזר לארם צובא מולדתו, שם למד שחיטה ומילה. בזמן מלחמת העולם הראשונה, נסע לברזיל – שם הוא חיבר לוח לשנים תרע"ו – תרע"ז, שהכיל דינים ומנהגים על החגים ועוד. שימש מורה צדק לקהילת הספרדים שם, והקים מוסדות דת. בשנת תרצ"ה עלה שוב לירושלים, ולמד את תורת הקבלה (וגם את תורת הנגלה). בנו הוא הרב סעדיה לופס הידוע. נפטר בירושלים בשנת תש"י (1950).

 

הרב ישראל ששון

בן הרב יוסף, אחיו של הרב משה ששון הסופר. מור זקנו הוא רפאל ששון אחי הרב ישראל – בעל "כנסת ישראל". בציונו נכתב עליו התואר "החכם השלם הדיין המצויין הרב הכולל –  וענווה גדולה מכולם", נפטר בארם צובא בשנת תרי"ד (1854).

 

כו-

הרב חי משה די פיג'וטו
בן  ר' הלל חיים, היה תלמיד חכם גדול וחיבר ספר "ויחל משה" (על התורה). נפטר בארם צובא בשנת תקע"ו (1816).

 

הרב משה שבתי
אין פרטים עליו, מלבד מה שכתוב במצבתו: "גזבר נאמן על מלאכת הקודש". נפטר בארם צובא בשנת תר"ל (1870).

 

הרב שמואל סילווירה
הוא אביו של הנדיב רבי אהרון סילווירה, אשר על שמו נקרא בית-הכנסת "סילווירה" הידוע. היה בעל צדקות ומעשים טובים, ובעיקר תמך בידי תלמידי חכמים, ביניהם הרב שלום הדאיה. נפטר בארם צובא בשנת תר"נ (1890).

 

הרב שלום מזרחי (ביג'ו)

בן הרב משה ורינה. נולד בארם צובא, י"ב טבת תרפ"א. הוא בנו של הרב משה מזרחי, רבה של ארם צובא. בגיל צעיר התייתם מאמו, נסע לבד לירושלים וגדל אצל סבו, הרב שלום הדאיה. למד בישיבת "פורת יוסף" אצל הרב אליהו לופס, הרב עזרא עטייה, והרב יעקב עדס זכותם תגן עלינו אמן. לאחר-מכן כיהן כרב מחנך בישיבה וגם בישיבת 'שערי ציון'. שימש כדיין בתל-אביב ובבית הדין הגדול בירושלים. חיבר ספר "דברי שלום" – משא ומתן בהלכה על חלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה" מהשולחן ערוך, לשאר החלקים עדיין לא הודפס. היה חתנו של הרב עזרא עבאדי–שעיו. היה ידוע כתלמיד חכם גדול ומתמיד עצום וכבר משחר נעוריו היה כותב חידושים, מהם נדפס בספר "החיים והשלום" לזקנו הרב שלום הדאיה. נפטר בירושלים בשנת תשנ"ה (1995).

 

כח-

הרב אברהם ענתבי

בן הרב יצחק. נולד בארם צובא בשנת תקכ"ה. התפרסם בגין ספרו "יושב אוהלים" (דרשות על התורה, על-פי הדין), שם גילה את כוחו בפלפול חריף, וכפי המקובל חיבר את הספר בהיותו גולה עקב רעידת האדמה בחלב בשנת תקפ"ב, וסבל ממחסור בספרי יסוד. ספרו זה מחולק לשניים – האחד נקרא "אוהל אברהם" והוא הספר הנזכר, והשני "אוהל יצחק" (דרשות מאביו, הרב יצחק ענתבי). מלבד זה חיבר את הספרים "פני הבית", "מור ואהלות", "פני אוהל מועד", "חכמה ומוסר" ו"אוהל ישרים". שימש כרבה של ארם צובא קרוב לארבעים שנה (אחרי הרב משה דוויך הכהן נשמתו עדן בשנת תק"פ) עוד חיבר שירים רבים, נדפסו ברובם בסוף ספרו "אוהל ישרים" – ביניהם השיר "אור צח" (נמצא בבקשות של שבת קודש), השיר "אם חכם ליבך" (אותו חיבר לרגל נישואי בנו – הרב יצחק בשנת תק"צ) והשיר "אך טוב לישראל" (לחנוכת הבית – מובא בספרי השירים של יהודי בבל). נפטר בארם צובא בשנת תרי"ח (1858).

חודש שבט

ב-

הרב יוסף הררי
אין עליו פרטים מלבד הנכתב בציונו "החכם המרומם, חסיד ועניו – כבוד מורינו הרב יוסף הררי. נפטר בארם צובא בשנת תק"ל (1770).

 

ג-

הרב אליהו דוויך הכהן
בן הרב שאול. אביו הוא הרב שאול – רבה של ארם צובא, ומחבר הספר "אמת מאר"ץ", ובנו הוא גאון הקבלה הרב חיים שאול דוויך. חותם עם חכמי ורבני ארם צובא בהסכמה לדפוס "ששון" בחלב בשנת תרכ"ה. בציונו נכתב עליו "הרב הכולל, המזכה את הרבים". נפטר בארם צובא בשנת תרס"ג (1903).

 

הרב יצחק בכור מזרחי (ביג'ו – דירבכלי)

בן הרב שלום. שימש כאב בית הדין בארם צובא, וחיבר ספר שו"ת על ד' חלקי השולחן ערוך (כתב יד). אחת מתשובותיו נדפסה בשו"ת "עט סופר" – לרב עזרא טוויל. הספידו, חברו בבית הדין – הרב אליהו חמווי. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ה (1905).

הערה: הרב ישב בבית הדין עם  הרב ישעיה דיין (כמו שכתב בספר "אמרי נועם"). הכינוי "ביג'ו–דירבכלי" – על-פי הרב יוסף שעיו עליו השלום, הכותב כי הוא היה נכדו של הרב יצחק מזרחי הראשון.

 

הרב חיים ענתבי
מחכמי דמשק – כל הנראה מוצאו מארם צובא, יתכן שהוא אחיו של הרב דוד ענתבי (שהוא אביו של הרב יעקב ענתבי הידוע). מסתבר שהגיע מחלב לדמשק בעקבות רעידת האדמה שפקדה את חלב בשנת תקפ"ב. נפטר בדמשק בשנת ת"ר (1840).

 

הרב רפאל די פיג'וטו
בן רבי הילל חיים. נולד בארם צובא ושימש כקונסול אוסטריה ופרוסיא. עלה לטבריה בשנת תקע"ז, והחזיק שם ישיבה. נפטר בטבריה בשנת תקפ"ז (1827).

 

 

 

ד-

הרב שאול דוויך הכהן (כלוצי)

בן רבי עזרא. שימש כרבה של ארם צובא. היה פעיל מאוד בחיי הקהילה. תמך מכספו בתלמידי חכמים וזיכה את הרבים. זכה לבנים תלמידי חכמים ויראי שמים. נכדו – הרב חיים שאול דוויך, היה ראש ואב לכל המקובלים בדורו, והוא הביא לדפוס את ספרו של זקנו – שו"ת "אמת מאר"ץ". כמו כן יש לו הסכמה על תשובה של מורנו הרב אברהם ענתבי בספרו "מור ואהלות". מלבד זה חיבר ספרי שו"ת וחידושים על הש"ס ושולחן ערוך "חושן משפט" (כתב יד). נפטר בארם צובא בשנת תרל"ד (1874).

 

הרב אהרון שוויכה (שרבאתי)

בן הרב מנחם ושרה. נולד בארם צובא בשנת תרנ"ז. בצעירותו עבר למצריים. היה תלמיד של אביו, והרב עזרא עטייה. שימש ברבנות בקהיר, והקים שם מוסדות תורה. לאחר מכן עלה ארצה, והתיישב בתל-אביב, גם שם פעל לזכות את הרבים. היה דרשן ונואם בחסד עליון – פה מפיק מרגליות. לאחר פטירתו יצא לאור על ידי משפחתו ספר "מנחת אהרון" לזכרו (ירושלים, תש"מ) והוא מכיל חידושים ממנו, מאמרים לזכרו וכן גם תולדותיו. נפטר בירושלים בשנת תשל"ח (1978).

 

הרב עזרא שעיו (עבאדי)

בן רבי יוסף ומזל. נולד בארם צובא בשנת תר"ל. למד אצל הרב יעקב אלפייה והרב אברהם ענתבי – עדס זכותם תגן עלינו. היה חתנו של הרב ישעיה דיין (מחבר ספר "זה כתב יד"י"). היה מלא חכמה ותבונה, מטובי הדיינים והעמיד תלמידים הרבה בארם צובא. בשנת תרצ"ה עלה ארצה. לאחר מותו הוציא לאור בנו, הרב יוסף שעיו, ספר "שערי עזרא" ובו חידושים שלו (שנשארו לפליטה). נפטר בירושלים בשנת תרצ"ט (1939).

 

ז-

הרב שלמה לניאדו (מלכי שובה)

בן הרב אליהו (הוא אביו של הרב דוד לניאדו, מחבר ספר "לקדושים אשר באר"ץ"). חותם בהסכמה לספר "מנחת יהודה" (לרב יהודה עטייה), ובספר "דרך אמונה" (לרב יעקב דוויך) על פסק דין נגד חילול שבת. נפטר בארם צובא בשנת תרצ"ב (1932).

 

 

 

ח-

הרב מאיר דוויך הכהן (קצאב)

היה מורה לתלמוד בתלמוד תורה. יתכן ששם אביו שמואל, (כי נמצא ברישום נישואין בחלב בשנת תרי"ט, נשואי החתן מאיר בן כבוד רבי שמואל דוויך). בסוף ימיו היגר לארה"ב. נפטר בארה"ב בשנת תרפ"ה (1925).

 

הרב מרדכי דוויך הכהן
מחכמי דמשק. ככל הנראה מוצאו מארם צובא (יתכן שעבר מחלב לדמשק בעקבות רעידת האדמה שפקדה את העיר בשנת תקפ"ב). נפטר בדמשק בשנת תרל"ח (1878).

 

ט-

הרב יעקב סרדאר הלוי
בן רבי נאציר. נולד בארם צובא בשנת תר"ן. היה סופר סת"ם מומחה, שוחט וחזן. עלה ארצה בשנת תרצ"ג. לימד סת"ם בישיבת "פורת יוסף". עסק גם בתורת הקבלה. נפטר בירושלים בשנת תשכ"ד (1964).

 

הרב רפאל מנשה ענתבי
בן הרב אליהו. נולד בצפת בשנת תרמ"ג. הוא נכדו של הרב יש"ר ענתבי. למד אצל הרב יוסף ידיד. עסק בתורה כל ימיו. היה נואם בחסד עליון. כתב תשובות בהלכה,  בסוף ספר "באור החיים" נדפסו הספדים ממנו. נפטר בצפת בשנת תשכ"ג (1963).

 

הרב יצחק ענתבי – עדס

בן הרב אברהם וצלחה. נולד בארם צובא ב-כ' אייר בשנת תרמ"ד (על-פי פנקס הבריתות). עלה עם הוריו ארצה בשנת תרנ"ו. היה עילוי עצום וכבר בגיל צעיר היה מועמד למשרת הראשון לציון. היה רבו של הרב עזרא עטייה. כעשור שנים סבל ממחלה, ולכן (כנראה) לא נשא אישה. היה מלומדי ישיבת "אוהל מועד" ועסק גם בתורת הסוד. השאיר תשובות וחידושים על הש"ס (כתב יד). נפטר בקיצור ימים ושנים בירושלים בשנת תרע"ו (1916).

 

 

 

 

י-

הרב משה עילי הכהן טוויל (הזקן)

מגדולי חכמי ורבני ארם צובא, צדיק חסיד ועניו. הספידו הרב יוסף ידיד בספרו "שארית יוסף" חלק ג' (חלק הדרושים). נפטר בירושלים בשנת תר"ע (1910).

 

הרב אליהו עבוד (מרעשלי)

בן רבי שלמה. נולד בארם צובא בשנת תרל"ב. בצעירותו עלה ארצה נמנה עם חכמי ורבני ישיבת "פורת יוסף". עסק גם בתורת הקבלה והרבה במעשי חסד. נפטר בירושלים בשנת תרצ"ו (1936).

 

יא-

הרב משה דיין
בן הרב מרדכי. היה גדול בתורה וכל עניני הקהילה היו תחת ידו: בית הדין, השחיטה וכו'. הוציא לאור ספרים שונים ביניהם הספר "אגרת הטיול" – שם הדפיס מחידושיו (בסוף הספר). נולד בארם צובא בשנת תקפ"ט. ונפטר בארם צובא בשנת תרל"ט (1879).

 

יד-

הרב עזרא צייאג'
מגדולי חכמי ארם צובא בדורו. חותם עם רבני ארם צובא בהסכמה לספר "מחנה יהודה" (לרב יהודה קצין). חיבר את ספר "פרי ע"ץ הדר" (חידושים על התורה וחמש מגילות, לא נדפס). חתנו הוא הרב משה סוויד (מחבר ספר "מסוא משה"). נפטר בארם צובא בשנת תקס"ז (1807).

 

טו-

הרב ניסים הררי (רפול)

בן רבי ישעיה. נולד בארם צובא בשנת תקע"ח. היה גדול בנגלה ובנסתר. חיבר ספר "עלי נה"ר" (בתורת הקבלה). ועוד יש לו תשובה בהלכה בספר "ויוסף אברהם" (לרב אברהם דיין), ובספר "פה אליהו" (לרב אליהו חמווי) וכן גם חתם בהסכמה לספר "כנסייה לשם שמיים" (לרב מנשה סיתהון). חברו בלימוד הקבלה היה הרב אליהו משען. נפטר בארם צובא בשנת תר"ל (1870).

 

 

 

הרב יצחק לנייאדו (מלכי שובה)

בן הרב יהודה וגרז. היה מורה לתלמוד, נפטר בקיצור ימים ושנים ללא בנים. נולד בארם צובא ב-ט' חשוון תרל"ב (על-פי פנקס הבריתות), ונפטר בארם צובא בשנת תרע"ו (1916).

 

הרב רפאל שלמה לנייאדו
בן הרב מאיר ודינה. נולד בארם צובא בשנת תרל"ו. למד אצל הרב יוסף ידיד, והרב עזרא חמווי. בשנת תר"ס עלה לירושלים, וכיהן כראש ישיבת "אוהל מועד" ו"פורת יוסף". מחידושיו נדפסו בספר "מחלב האר"ץ". נפטר בירושלים בשנת תרפ"ה (1925).

 

הרב אברהם שוויכה (שרבתי)

בן הרב מנחם ושרה. אבי אמו היה הנדיב הידוע עבוד הררי. נולד בקהיר בשנת תרפ"א. למד בישיבות ארץ ישראל, וחזר למצרים – שם כיהן כסגן הרב הראשי. בסוף ימיו נסע לארה"ב – וגם שם שימש כרב. אבי אימו היה הנדיב הידוע עבוד הררי, והוא גם אחיו של הרב אהרון שוויכה. נפטר בארה"ב בשנת תש"ל (1970).

 

הרב ציון אליהו חמווי (פשקל)

נולד בארם צובא, והיגר לארגנטינה. לימד תינוקות של בית רבן כל ימיו – הן בהיותו בארם צובא, והן בארגנטינה. כמו כן, שימש כשליח ציבור וכמסדר את העולים לתורה. היה בין המייסדים את בית הכנסת "שערי ציון" בבונוס אייריס (והוא נקרא על שמו). נפטר בבונוס אייריס בשנת תשכ"ב (1962). (כל הנ"ל מפי נעים זמירות ישראל דניאל בינקר יצ"ו).

 

יז-

הרב אברהם יעקב ענתבי
בן הרב יש"ר וקאדון. נולד בצפת, עסק בתורה ונהנה מיגיע כפיו. תפילותיו עשו רושם. הביא לדפוס ספר "באור החיים" עם השו"ת "אביר יעקב" (לרב יעקב ענתבי) ועוד. לאחר מכן עבר למצרים ושם נפטר בשנת תרצ"ג (1933).

 

 

 

יח-

הרב יעקב גינדי דקניש הכהן
היה מגדולי הדרשנים בארם צובא והיו לו תפקידים שונים בחיי הקהילה. אחד מתלמידיו היה הרב יעקב אלפייה. היה לו בן בשם רבי מנחם גינדי, אשר בתו נזהה, נישאה (בזיווג שני) לרב יום טוב ידיד, בנם הוא האדון הנכבד מנחם ידיד יצ"ו- אשר נקרא על שם זקנו הנזכר והוא היוזם של לוח זה . נפטר בארם צובא בשנת תרע"א (1911).

 

יט-

הרב יעקב ענתבי
מחכמי דמשק, ככל הנראה מוצאו מארם צובא, יתכן שהוא נכדו של הרב יעקב ענתבי הידוע (על כל פנים, מוצאו מארם צובא, כי לאחר רעידת האדמה שפקדה את העיר (תקפ"ב) היגרו לדמשק ממשפחה זו). נפטר בקיצור ימים ושנים, ונכתב בציונו "הרב המובהק". נפטר בדמשק בשנת תרס"ו (1906).

 

כ-

הרב יהודה פרנקו (חלק)

היה מורה בתלמוד תורה בארם צובא. יש להניח כי היה קרוב משפחה לרב עזרא פרנקו-חלק, הנזכר בספר "לקדושים אשר באר"ץ" כסופר סת"ם. מלבד זה אין עליו פרטים. נפטר בארם צובא בשנת תרע"ז (1917).

 

הרב יעקב חמווי (כאסכי)

חותם עם חכמי ורבני ארם צובא בהסכמה לספר "כנסייה לשם שמיים" (שנת תרי"ב), וכן גם חותם שני על שטר בשנת תק"ע. כנראה שהוא הנזכר בספר "מסוא משה" כקרובו של הרב עזרא צייאג (אולי חתנו). נפטר בארם צובא בשנת תרי"ח (1858).

 

הרב עובדיה הדאיה
בן הרב שלום ושרה. נולד בארם צובא בראש חודש טבת בשנת תר"ן. היה תלמידו של הרב יצחק אלפייה (בן הרב יעקב), והרב יצחק שרים (השני), ואביו הרב שלום הדאיה. שימש כרב מחנך בישיבת "פורת יוסף" (אחרי כיתתו של הרב עזרא עטייה). ואחר-כך כרב הספרדים בפתח תקווה, ומאוחר יותר כחבר בית הדין הגדול בירושלים. כמו כן שימש כראש ישיבת המקובלים "בית אל", והוא שהקימה מחדש, לאחר נפילתה ביד אויב בשנת תש"ח. חיבר ספרים רבים, והמפורסם שבהם הוא שו"ת "ישכיל עבדי". כמו כן הוציא לאור את ספרי אביו, ועוד. נפטר בירושלים בשנת תשכ"ט (1969).

 

כא-

הרב חיים ביצ'ה הכהן
נולד בארם צובא בשנת תק"צ, שימש כרב בית כנסת החלבים בשכונת "שער שכם" – בירושלים. נפטר בן 100 שנה, והספידו הרב אליהו לופס (בספרו "בן אביחיל") והזכיר כי על אף זקנתו המופלגת ורגליו הכואבות, היה ממהר לבית הכנסת להתפלל בציבור ושם לילות כימים להגות בתורה. נפטר בירושלים בשנת תר"צ (1930). (עיקר המידע עליו מאת רבי אפרים לוי יצ"ו).

 

הרב יצחק שרים
בן הרב יוסף ומרחבה, נולד בארם צובא בשנת תר"כ. היה חבר לרב אברהם ענתבי–עדס, ועלו יחדיו ארצה בשנת תרנ"ו. היה עילוי עצום, ובעל תואר  ויפה מראה, ומשום כך נבחר כמועמד לראשון לציון, אלא שברוב ענוותנותו סירב להצעה. היה גדול בנגלה ובנסתר, ושימש כחבר בית הדין לעדת הספרדים בירושלים. תשובותיו בהלכה מפוזרות בספרי חכמי דורו, וחידושיו בקבלה נדפסו בסוף ספר "שערי רחמים" (לבן דודו – הרב יצחק שרים). נפטר בירושלים בשנת תרס"ט (1909).

 

כג-

הרב יעקב חיים ישראל אלפייה (חדאד)

בן הרב יצחק ושרה. נולד בארם צובא בשנת תרי"ח. למד אצל הרב מרדכי עבאדי. היה גדול בנגלה ובנסתר, והעמיד תלמידים הרבה. חיבר ספר "ריח ליצחק". נפטר בקיצור ימים ושנים בן 58 שנה. נפטר בירושלים בשנת תרע"ו (1916). יש לציין כי את הספר "ריח ליצחק" הוציא לאור בנו הרב יצחק והוא כולל גם חלק ממנו.

 

הרב אברהם חיים עטייה
בן הרב יהודה-אצלאן וגראז'. אביו הוא הרב יהודה עטייה, מחבר ספר "מנחת יהודה" על התורה. (יש לציין כי הוא כתב הקדמה להוצאה החדשה של הספר "מנחת יהודה" הנזכר, נדפס בירושלים בשנת תשנ"ד). נולד בארם צובא, ח' סיוון תרע"ט (על-פי פנקס הבריתות). עבד למחייתו, אך יחד עם זה למד תורה הרבה בצניעות, כולל גם תורת הקבלה. מקום מושבו בירושלים (שכונת נחלאות). היה אדם צנוע ועניו ונוח לבריות, והיה מתנהג בחסידות. נפטר בירושלים בשנת תשס"ד.

 

כד-

הרב עובדיה לניאדו
בן רבי רפאל (כנראה) אחיו של הרב שלמה לנייאדו שנפטר בשנת תרע"ט. במצבתו נכתב עליו "כל ימיו שוקד על דלתי התורה, מייסד ומחזיק את התלמוד תורה הכללי, הרב המופלא". נפטר בארם צובא בשנת תרס"ט (1909).

 

כז-

הרב רחמים בן דיין (חנונו)

בן ר' אברהם (אחיו של הרב יצחק בן דיין). עסק במלאכת השחיטה. היה גדול בנגלה ובנסתר. רעייתו מרים הייתה בתו של הרב יעקב שאול דוויך, ובספרו "דרך אמונה" חותם הרב רחמים בן דיין, על פסק דין נגד חילול שבת (תרס"ו). נפטר בארם צובא בשנת תרפ"ט (1929).

 

כח-

הרב עזרא אפרים לניאדו
בן הרב רפאל שלמה. אביו הוא הרב המחבר שו"ת "בית דינו של שלמה" – אשר שימש כרבה של ארם צובא. לעת זקנתו מינה את בנו לרב העיר במקומו – והיה זה בשנת תקמ"ז. מגיל צעיר כבר כתב פסקים, וחיבר את השו"ת "דגל מחנה אפרים", כמו כן חיבר שו"ת "שבח נעורים", ועוד שו"ת וחיבורים שונים שעדיין לא נדפסו. בנוסף לזה, היה משורר גדול וחיבר שירים שאף הם לא נדפסו. נפטר ללא בנים זכרים, ועקב כך פסקה שושלת הרבנות ממשפחת לנייאדו. נפטר בארם צובא בשנת תקס"ה (1805).

 

הרב דוד שרים
בן הרב יצחק. בנו הרביעי של הרב יצחק שרים (הראשון), היה מחכמי ארם צובא, גדול בתורה ומעשים טובים. בנו הוא הרב רחמים מחבר ספר "שערי רחמים". נפטר בירושלים בשנת תרס"ו (1906).

 

הרב עבוד ענתר
בן רבי שאול, נולד בארם צובא ב-כ"ז סיוון בשנת תרמ"א. בבחרותו (בן 18) נסע למצרים, ושם התגלה "כמעיין" גדול. שימש כאב בית הדין בקהיר. בסוף ימיו עלה ארצה והתיישב בתל אביב. נפטר בתל אביב בשנת תשכ"ח (1968) ומנוחתו כבוד בחולון.

 

כט-

הרב יהודה עטייה

בן הרב עזרא. נודע כדרשן ופייטן גדול, וחיבר שירים רבים ומהם מופיעים ב"בקשות של שבת", ובכתבי היד שירים "מחלב". כמו כן, העתיק ספר שירים (כתב יד) בשנת תרי"ח. היה שוחט אומן, וסופר סת"ם. חותם עם חכמי ורבני ארם צובא בהסכמה לספר "כנסייה לשם שמים" (לרב מנשה סתהון), נפטר בארם צובא בשנת תרס"ה (1905).

חודש אדר
א-

הרב רפאל קצין
בן הרב אליהו. נולד בארם צובא בשנת תק"ע (ויש אומרים בשנת תקע"ח), בשנת תקפ"ט כתב ספר פילפולים על ספרו של הש"ך "תקפו כהן" (נדפס בשנת תשל"ט בירושלים על-ידי "אהבת שלום", הספר נקרא בשם "תקפו של רפאל"). בשנת תר"ט כיהן כחכם באשי של בגדד, ובסוף ימיו חזר לארם צובא מולדתו. חיבר גם את ספר "דרך החיים" – העוסק בהפרכת אמונת הנוצרים. הרב התפרסם כאדם משכמו ומעלה וכשלם בחוכמה בצורה מרשימה. הספידו הרב יעקב עבאדי בספרו "קהילת יעקב" (כתב-יד) (כן כתוב בספר "לקדושים אשר באר"ץ" אך נראה שצריך לומר "דורש מספד").  נפטר בארם צובא בשנת תרל"א (1871).

 

ב-

הרב יוסף הררי

מחכמי דמשק, ככל הנראה מוצאו מארם צובא. (לאחר רעידת האדמה שפקדה את חלב בשנת תקפ"ב, היגרו משפחות רבות לדמשק, ובינהם משפחת הררי, וללא ספק הנזכר היה מהן). נפטר בדמשק בשנת תרי"ד (1854).

 

ג-

הרב עזרא שרים (שבובי)
היה חמיו של הרב עובדיה הדאיה (שהיה נשוי לבתו צלחה שולמית). נולד בארם צובא ולאחר מכן עלה ארצה. הקים וניהל תלמוד תורה בביתו ושם למדו מגדולי הדור בילדותם, נפטר בירושלים בשנת תרס"ד (1904).

 

ז-

הרב אברהם לניאדו
בן הרב עובדיה (מגדולי חכמי ארם צובא). נולד בארם צובא בשנת תקס"ה, עלה ארצה ולמד את תורת הנסתר בישיבת "בית אל" אשר בירושלים. בנו הוא הרב מאיר לניאדו – אביו של הרב שלמה לניאדו ראש ישיבת "פורת יוסף". נפטר בירושלים בשנת תרמ"ב (1882).

 

 

 

ח-

הרב יוסף ידיד הלוי (כליף)
דידיד. היה תלמיד של הרב אברהם ענתבי – עדס. היה מתמיד עצום – לילה ויום לא ישבות, למרות מצב העוני החמור ששרר בביתו. בשנת תר"ן עזב את ארם צובא מולדתו, עלה לארץ והשתכן בצפת, ולאחר מכן עלה לירושלים שם שימש כרב שכונת הבוכרים, ואב בית דין עדת החלבים. נחשב לפוסק הדור, ואף חיבר ספרים רבים בהלכה – "ימי יוסף", "שארית יוסף", "תורת חכם", "ויחי יוסף" כולל דרושי הספד המופיעים בסופם של חלק מספריו. מתלמידיו – הרב שלמה לניאדו, והרב עזרא עטייה מראשי ישיבת 'פורת יוסף'. נפטר בירושלים בשנת תר"צ (1930).

 

ט-

הרב יעקב דוויך (כלוצ'י)

בן הרב שלמה ונזהה, נולד בארם צובא ניסן תרנ"ג.  היה תלמיד מובהק של הרב עזרא שעיו. בגיל 17 היגר לקהיר שבמצרים, שם הקים את ישיבת אהבה ואחווה, וניהל אותה כמפעל חייו. כן גם ישב בבית הדין בקהיר (כשימוש אך לא כדיין בפועל). לאחר מכן עלה ארצה ושימש כגבאי בישיבת פורת יוסף. נפטר בירושלים בשנת תש"נ (בן 97 היה במותו).

 

י-

הרב חייא הררי
בן הרב יצחק, (מסתבר שאביו הוא הרב יצחק הררי, שנפטר בכ"ה אדר תרכ"ו, והוא כנראה בנו של הרב חייא  בן הרב יצחק – מחבר ספר "זכור ליצחק".  אחיו של הרב היה הרב משה הררי, אב בית דין בחלב (נשמתו עדן בשנת תרע"ח), וגם אחיו של עבוד הררי (הנדיב הידוע). חותם עם חכמי ורבני ארם צובא בהסכמה לספר "שלום לעם" (לרב שלום הדאיה) בשנת תרס"ג. היגר למצריים בסוף ימיו. שמו מופיע ברשימת חכמי ורבני ארם צובא שקבלו קצבה שבועית (ג'ומעייה) בשנת תרס"א. נפטר במצריים בשנת תרס"ד (1904).

 

הרב אליהו רחמים ענתבי

בן הרב יש"ר וקאצ'ון. היה בנו בכורו של הרב יהודה שבתאי רפאל, (אך לא נקרא של שם זקנו, כי אביו נקרא גם שבתי של שם אביו, היות ונפטר לפני שנולד). נולד בצפת בשנת תר"ב. נודע כרב גדול ודרשן. מחיבוריו – "דרכים" (על התנ"ך), "טוב טעם", "אמרי שבת" ," ארעא דרבנן", "ודרש אליהו" (לא נדפסו עדיין). נפטר בצפת בשנת תר"פ (1920).

 

יב-

הרב שלמה הררי
מחכמי דמשק. ככל הנראה מוצאו מארם צובא. לאחר רעידת האדמה שפקדה את חלב בשנת תקפ"ב, עזבו משפחות רבות את העיר לכיוון דמשק, ביניהם משפחת הררי, וללא ספק הרב היה ביניהם. כנראה שהרב יעקב הררי והרב יצחק הררי (אף הם מרבני דמשק) היו בניו. בספר "חוקי חיים" מופיעה ממנו תשובה בהלכה. בציונו נכתב עליו התואר "הרב המובהק". נפטר בדמשק בשנת תר"ב (1842).

 

יג-

הרב אהרון הלוי שבות
נולד בארם צובא בשנת תקנ"ג. עלה ארצה לטבריה בשנת תקס"ה. (לפי הספר "לקדושים אשר באר"ץ" עלה ארצה בשנת תקע"ג). היה מלמד תינוקות, ושם רעיתו רבקה. כל הנזכר לפי מפקד אוכלוסין של מונטיפיורי, ואולם בספר "טוב רואי" כתב שהרב נולד בארם צובא בשנת תקנ"ח ומיום היותו בן ח"י שנים עד היותו בן ע"ה שנים היה מלמד תינוקות של בית רבן גדולים וקטנים, ורב לכל הדור ההוא בטבריה. ביניהם, בן בתו הרב חביב חיים דוד סיתהון, (אב בית דין בטבריה). נפטר בטבריה בשנת תרל"ג (1873).

 

יד-

הרב יצחק אביגדור (בסתריה)

מתלמידי חכמים הצנועים בארם צובא שתורתו אומנותו. חיבר ספר דרושים בפרד"ס התורה (בכתב יד). שמו מופיע ברשימת הרבנים אשר קבלו קצבה שבועית בחלב (ג'ומעייה) בשנת תרס"א. חותם בספר "דרך אמונה" של הרב יעקב דוויך על פסק דין נגד חילול שבת בשנת תרס"ו, ובספר "קנה המידה" לר' משה דוויך מביא חידוש בשמו. הרב נפטר בארם צובא בשנת תרע"ח (1918).
הרב יוסף מנשה סיתהון
מחכמי ארם צובא שעלו לירושלים. נראה שהיה גביר נכבד ועסקן ציבורי, כי בציונו נכתב עליו "ראש על אר"ץ רבה, לו עצה, רב תבונה, רודף צדקה וחסד – כבוד מורנו הרב ר' יוסף מנשה סיתהון מארם צובא". אך אין הכוונה שהיה רבה של ארם צובא, כי אם ראש הקהילה (כך נראה לעניות דעתי). גם נראה כי הוא החותם על מסמך בירושלים בשנת תרמ"א, אחרי הראשון לציון הרב יעקב אלישר. עוד ייתכן כי הוא היה אחיו של ר' יוסף ישועה מנשה סיתהון, החותם לרב יוסף שרים בספר "השליח הנודד" (ירושלים, תר"ע). הרב נפטר בירושלים בשנת תרמ"ח (1888).

 

טו –

הרב יעקב לניאדו
בן הרב אליהו. מחכמי דמשק, ככל הנראה מוצאו מארם צובא. כידוע, לאחר רעידת האדמה שפקדה את חלב בשנת תקפ"ב, עזבו משפחות רבות את העיר לכיוון דמשק, וללא ספק משפחת הרב לניאדו הייתה ביניהם. בציונו נכתב עליו "החכם השלם והכולל כבוד מורנו ורבנו הרב יעקב בן לאותו צדיק החכם השלם והכולל כבוד מורנו ורבנו הרב אליהו לניאדו". נפטר בדמשק בשנת תרמ"ט (1889).

 

הרב מרדכי דיין
בן הרב ידידיה. דור פ"ג לדוד המלך עליו השלום, ובנו הבכור של הרב ידידיה בן הרב מרדכי דיין (הראשון). חתימתו מופיעה בשטרות שונים בארם צובא, יחד עם הרב בכור יהודה קצין והרב מרדכי לבטון (אולי מחמת הקירבה ביניהם, כי בכתב יד 27001 נזכר הרב מרדכי לבטון שהיה נשוי עם בתו של הרב עובדיה דיין, וזה היה בשנת תקנ"א, וכנראה שהוא זקנו של הרב מרדכי לבטון הידוע). בהספד עליו נאמר שהיה מצויין בהלכה, ובקיא בש"ס ובמדרשים, ועסק תמיד בתורה. נפטר בן 50 שנה, והניח ארבעה בנים, שהצעיר שבהם הוא הרב ישעיה דיין (מחבר ספר "זה כתב ידי" ועוד), מדברי ההספד נראה שהרב נפטר מחוץ לעיר חלב (אחד ממספידיו היה הרב דוד אשכנזי). הרב נקבר בארם צובא בשנת תר"ז (1847).

 

טז-

הרב עזרא חלק (פרנקו)

היה גדול בנגלה ובנסתר, פרוש מתענוגי העולם הזה, וסופר סת"ם מומחה, אשר החזיק מכספו תלמידי חכמים. בספר "מנחת יהודה" לרב יהודה עטייה מופיע חידוש משמו. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ד (1904).

 

 

 

יט-

הרב יהודה לניאדו  (מלכי-שובה)

בן ר' יצחק. היה שוחט ובודק, מזכה הרבים, ורבים השיב מעוון. כתב דרשות על התנ"ך (עדיין לא נדפסו). בציונו נכתב עליו התואר "החכם השלם והכולל". היה לו בן, הרב יצחק לניאדו מלכי-שובה.  נפטר בארם צובא בשנת תרס"ב (1902). (לפי הספד אשר התגלה לאחרונה מהעזבון של מורנו הרב יצחק הדאיה- חמיו של הרב עזרא חמווי כבאז, עזרא מרקוס היה קרוב משפחה שלו- זאת אומרת שאמו של הנזכר לעיל היתה ממשפחת לנייאדו מלכי שובה).

 

כ-

הרב אהרון ידיד הלוי

היה רב בבירות, ככל הנראה מוצאו מחלב (כידוע מקור משפחת ידיד הוא בחלב). על ציונו נכתב "החכם השלם והכולל, נעים זמירות ישראל, המתעסק בקודשים", בספר "פני יצחק" חותם על שאלה בשנת תרס"ה – ראשון הרב משה אהרון ידיד, כנראה שהוא בנו. מלבד זה אין פרטים עליו. נפטר בבירות בשנת תרל"א (1871).

 

הרב אליהו משען (זג'יר)

בן רבי אברהם ומרחבה. מגדולי חכמי הקבלה בארם צובא, התפרנס מהוראת תינוקות של בית רבן. היה חבר בלימוד הקבלה להרב ניסים הררי (רפול). חיבר את  הספרים "שפת אמת", "שלום וצדק" על תורת הקבלה, וגם ספר "יד אליהו" תשובות וחידושים שנדפס לאחרונה (על-ידי 'אהבת שלום', ירושלים תשמ"ט). כמו כן, נדפסו מחידושיו בספר "מחלב האר"ץ". היה לו בן יחיד, חכם עובדיה אשר עבר לדמשק.  נפטר בארם צובא בשנת תרמ"ב (1882).

 

כ"א-

הרב עזרא אשכנזי

בן הרב אברהם, היה מרביץ תורה בתלמידים דרשן ומזכה את הרבים. היה חתנו של דודו הרב דוד אשכנזי. נולד בסביבות שנת תק"פ וחי שבעים ושבע שנה, נפטר בארם צובא בשנת תרנ"ח (1898).

 

כ"ד-

הרב אליעזר ידיד הלוי

בן הרב יום טוב ורחל. נולד בארם צובא בט"ו באב, תרמ"ב (על-פי פנקס הבריתות). בשנת תר"ן עלה ארצה עם אביו והיה מחכמי ורבני ישיבת המקובלים 'רחובות הנהר' ו'בית אל', וכן גם מחכמי ישיבת 'פורת יוסף'. ערך והדפיס את ספרו של אביו "שמחת יום טוב" בתוספת חידושים משלו. כמו כן חיבר כמה ספרים (קטני הכמות) – "דבר אליעזר", "מנחת אליעזר", ו"אריה שאג". ועוד הוציא לאור יחד עם אביו את "סידור הרש"ש" (ירושלים, תר"ע) וגם כאן הוסיפו הערות משלהם. נפטר בירושלים, בשנת תרצ"ד (1934).

 

כ"ה-

הרב יצחק הררי

כנראה נכדו של הרב יצחק הררי (הראשון). מחבר הספר "זכור ליצחק". אין פרטים עליו, מלבד הרשום בציונו "ארי שבחבורה, הרב הכולל זרע קודש כבוד מורנו ורבנו הרב יצחק הררי". יתכן שהוא אביהם של הרב חייא, הרב משה והנדיב עבוד הררי.  נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ו (1866).

 

הרב רפאל לנייאדו- מלכי שובה

בן רבי יצחק ומזל. נולד בארם צובא בסביבות שנת תר"ע. היה מתמיד עצום, אך עבד למחייתו. עלה ארצה והתגורר בתל אביב- שם היה סופר סת"ם. נפטר בתל אביב בשנת תשנ"ג (כבן 83 היה במותו). נכדו חכם ניסים נפתלי יצ"ו הקים מחדש את בית כנסת ומדרש בית נשיא- אשר היה בארם צובא, בארץ הקודש בעיר ראשון לציון יע"א.

כ"ו-

הרב שמואל דוויך הכהן

בן הרב שאול דוויך – (רבה של ארם צובא. מחבר ספר שו"ת "אמת מאר"ץ"). בציונו נכתב עליו "רב כח במלחמתה של תורה. הרב הכולל כבוד מורנו ורבנו הרב שמואל דוויך הכהן". נפטר בארם צובא בשנת תר"ס (1900).

 

כ"ז-

הרב אליהו דוויך הכהן

בן הרב חיים שאול ורחל. נולד בארם צובא. בצעירותו עלה ארצה יחד עם אביו, הוא גאון חכמת הקבלה הרב חיים שאול דוויך, בשנת תר"ן. כאביו, אף הוא היה גדול בנגלה ובנסתר. כיהן כראש ישיבת המקובלים 'רחובות הנהר'. נפטר בירושלים בשנת תש"ט (1949).

 

כ"ח-

הרב משה חיים ענתבי

בן הרב יעקב ענתבי הידוע (היו לו שני בנים, והנזכר הוא בנו השני). מחכמי דמשק – מוצאו מארם צובא. נפטר בדמשק בשנת תר"ן (1890).

 

 

 

 

כ"ט-

הרב יעקב הררי

בן הרב חיים שלמה. מחכמי דמשק. ככל הנראה מוצאו מארם צובא. אין פרטים עליו, מלבד הכתוב בציונו: "החכם השלם והכולל מר קשישא כבוד מורנו ורבנו הרב יעקב הררי". לפי זה נראה כי האריך ימים. כנראה שהוא אחיו של הרב יצחק חיים הררי (שנפטר בשנת תרי"ט). נפטר בדמשק בשנת תרמ"ח (1888).

 

הרב משה מהנה הלוי (מזריב)

עסק בנגלה ובנסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, נסע למכסיקו, ושם עסק בהוראת תלמידים. בציונו נכתב עליו: "הרב הגדול מעוז ומגדול, המקובל החסיד העניו, כבוד הרב רבי משה מהנה הלוי. נפטר במכסיקו בשנת תרצ"ט (1939). (מזריב – כינוי זה שמעתי מחכם שמעון זיאת זצ"ל, אשר סיפר לי כי הוא היגר למכסיקו בצעירותו, יחד עם כלתו)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חודש אדר א'

 

א-

הרב מנשה חמווי

בן הרב עזרא ורחל. נולד בצפת בשנת תר"ה. אביו, הרב עזרא חמווי הראשון נולד בארם צובא, והיגר לצפת. לאחר פטירתו, עברה רעייתו רחל עם משפחתה לטבריא בשנת תרט"ו או בשנת תרי"ד. גם היא נולדה בארם צובא, ועלתה לצפת בשנת תקע"ז-תקע"ו (על-פי מפקד אוכלוסין "מונטיפיורי"). היה חסיד גדול ועסק תמיד בתורה. היה שלוחא דרבנן לערי צפון אפריקה וסוריה. היה אחיו מהאם של הרב ציון שבות (כי אביו הרב אהרון הלוי שבות נשא בזיווג שני את רחל – אמו של הרב מנשה חמווי). חתנו הוא הרב מאיר ועקנין – רבה של טבריא. נפטר בטבריה בשנת תרצ"א (1931). (נכדו, הרב מנשה ועקנין שליט"א – נקרא על שמו).

 

ב-

הרב אברהם עבאדי

אין עליו פרטים מלבד הכתוב בציונו "החכם השלם והכולל ענוותן כהלל כבוד מורנו הרב אברהם עבאדי". ייתכן כי הוא בנו של הרב מרדכי עבאדי. נפטר בארם צובא בשנת תרס"ח (1908).

 

ו-

הרב אברהם ענתבי (סקא)

בן ר' דוד ומזל. נולד בארם צובא, י"ד ניסן תרל"ז. למד עם הרב מנחם שוויכה, והרב יהודה עציץ. לימודו היה במסירות נפש. בעודו צעיר, החל ללמוד קבלה עם הרב מנחם שוויכה והרב משה מזרחי. בשנת תרס"ט עלה לירושלים – שם היה מורה לתלמוד בישיבת "תפארת ירושלים", בישיבת "אוהל מועד" ו"שערי ציון". היה מתמיד עצום ו"מעיין" גדול. במשך עשרות שנים כיהן כראש אב בית דין עדת החלבים (בירושלים). הרבה בצדקות ומעשי חסד. נפטר בירושלים בשנת תשכ"ז (1967).

 

הרב ישראל ששון

הוא אבי הרב יום-טוב ששון, ואולם אין פרטים עליו. אך ייתכן שהוא בנו של הרב יוסף בן הרב ישראל ששון – מחבר שו"ת כנסת ישראל. עלה עם בנו, הרב יום-טוב לירושלים. נפטר בירושלים בשנת תרמ"ט (1889).

 

כב-

הרב שלמה זעפרני (סאלם)

נולד בארם צובא לרבי אברהם ועזיזא ב-א' חשוון תרנ"א, למד אצל הרב עזרא עבאדי–שעיו (בבית המדרש שעל יד בית כנסת הגדול, בחלב). היה ממונה על המקוואות בעיר ועל הכתובות. הרב היה מורה לתלמוד בישיבת "דגל תורה", וכן שימש כחבר בית הדין הגדול בארם צובא. בשנת  תשי"ט עלה ארצה, והתיישב בתל אביב. על אף הייסורים שעברו עליו שם, התעסק בחסדים והקים קרן להכנסת כלה, עבור תלמידי חכמים. נפטר בתל-אביב בשנת תשכ"ה (1965).

 

כג-

הרב אברהם עבאדי

הוא מור זקנו של הרב מרדכי עבאדי. עלה לטבריה ונשאר שם עד סוף ימיו. בציונו נכתב עליו "הרב הכולל הישיש, צדיק תמים כבוד מורנו ורבנו הרב אברהם עבאדי". נפטר בטבריה בשנת תר"ט (1849).

 

כח-

הרב שמואל לנייאדו

בן רבי שלמה וחנה. היה אביו של הרב שלמה לנייאדו מחבר ספר שו"ת "בית דינו של שלמה". היה תלמידו של הרב שלמה לנייאדו (הזקן), והוא דור חמישי לרב "בעל הכלים". חיבר שו"ת "בית דינו של שמואל" (כתב-יד) – בו מופיעות שאלות מחכמי ארם צובא, וערים אחרות (כולל בגדד) – שהופנו אליו, בהיותו מוכר כסמכות עליונה בכל האזור. חותם עם חבריו חכמי ורבני ארם צובא, בספר "דברי יוסף", ו"חנן אלוקים". משנת ת"ס (לאחר פטירת הרב שלמה לנייאדו הזקן) כיהן כרבה של ארם צובא, עד לשנת ת"ק – שאז מסר את הנהגת העיר לבנו הרב שלמה (עקב זקנתו). מכתבי יד שנמצאו, מוכח שהיה נשוי עם בתו של הרב חיים דוויך, אחיו של הרב שמואל, שהיה דודו של הרב שמעון דוויך מחבר ספר "ריח שדה". הרב השאיר אחריו גם כתבי יד של הספדים ביניהם הספד על אמו חנה. נפטר בארם צובא בשנת תק"י (1750).

 

 

 

חודש אדר ב'

א-

הרב שלמה לנייאדו

בן הרב שמואל. אביו היה הרב שמואל לנייאדו מחבר ספר "שולחן המלך" (נכתב בארם צובא בשנת תקס"ד, ונדפס שם בשנת תרפ"ג). הרב דוד לנייאדו מחבר ספר "לקדושים אשר באר"ץ" הוא מצאצאיו, וענף זה של המשפחה מכונה "מלכי שובה", של שם אבי המשפחה אשר חיבר שיר הפותח במילים "מלכי שובה". שם המחבר הוא שלמה, אך לא נראה שמדובר ברב שלמה לנייאדו המוזכר כאן, כי ככל הנראה שיר זה קדום יותר (לפחות בשני דורות), ועל-כן השערתי שהשיר הוא של הרב שלמה לנייאדו זקנו של הרב הנזכר. רבי שלמה זה (השני), הוא נכדו של הרב שלמה לנייאדו (מחבר ספר "בית דינו של שלמה") וכפי שכתב הרב שמואל בספרו "שולחן המלך" כי חמיו הוא מהרש"ל (הרב שלמה לנייאדו בעל "בית דינו של שלמה"). לפי הרשום בציונו של הרב המדובר, נראה שאף הוא חיבר שירים. הרב נפטר בארם צובא בשנת תרכ"ז (1867).

 

הרב מטלוב סיתהון

אביו של הרב מנשה סיתהון הידוע בספרו "כנסייה לשם שמיים". היה גדול בתורה ושלם במידות טובות. מצאצאי ר' יוסף מנשה, הנזכר בשו"ת רלב"ח (ארם צובא, שנת רפ"ה). לפי הנמצא כתוב עליו, נראה שהיה גביר נכבד, ומראשי הקהילה בארם צובא. בחודש בשנת תקפ"ב יצא מחלב, יחד עם ראשי הקהילה ביניהם חיים סיתהון והחכם רפאל ששון לדמשק – עקב השמועה על מותו של הגביר שלמה פארחי (על-פי רשימה היסטורית (בחלב) כתב יד מספר 72024). נפטר בארם צובא בשנת תקצ"ד (1834).

 

הרב משה די פיג'וטו

בן רבי אליהו. הרב היה בעל צדקה וחסד, והחזיק בידי לומדי תורה בארם צובא, ובארץ ישראל עזר לכלכלתם באופן מיוחד. בשנת תר"ל ביקר בירושלים, ושהה בה מספר ימים. נפטר בארם צובא בשנת תרנ"ד (1894).

 

ז-

הרב משה טוויל הכהן

בן הרב אליהו. אחיהם של הרב אברהם והרב אהרון טוויל. היה שקדן גדול בתורה, ומופלג בחסידות. עלה ארצה בסביבות שנת תרס"ה. בנו חכם יוסף עליו השלום היה משרת בקודש בעיר ברוקלין. נפטר בירושלים בשנת תרפ"ז (1927).

 

הרב יוסף אשכנזי

בן ר' חיים ופרידה. נולד בשנת 1910 בסוריה (לא נכתב "בחלב", כי יתכן שנולד בקיליז – עיירה  הסמוכה לחלב, ואז היא הייתה כנראה בשטח סוריה). שימש כמלמד תינוקות של בית רבן בארם צובא במשך י"ז שנים, והיה חתנו של הרב מאיר לנייאדו. חיבר ספר "זרעא דיוסף" – חידושים על התורה בפרד"ס. שם גם מופיעים שירים שחיבר, ותולדות חייו (הדפיסו בנו רבי חיים יצ"ו – ירושלים, תש"ן). כמו כן שימש כדרשן, חזן ותוקע בשופר. עלה ארצה והתיישב בעיר בת ים, ושם נפטר בגיל 75 בשנת תשמ"ו (1986).

 

טו-

הרב יוסף חלפון עטייה

מחכמי דמשק, מוצאו מארם צובא, יתכן שהוא בנו של הרב חלפון בן הרב ישעיה עטייה מגדולי חכמי ורבני ארם צובא. על כל פנים, ברור שמוצאו מארם צובא ויתכן שהגיע לדמשק בעקבות רעידת האדמה שפקדה את חלב (בשנת תקפ"ב), כי רבים מבני משפחה זו נפגעו אז. נפטר בדמשק בשנת תרנ"א (1891). מד"ר ירון הראל יצ"ו שמעתי נמצא כתוב אשר לפני 25 שנים הגיע לדמשק- וזאת בשנת תר"ז, ולפי זה הגיע בשנת תקפ"ב בוודאי עקב רעידת האדמה כאמור.

 

טז-

הרב יצחק ברכה

בן רבי יעקב. מגדולי רבני ארם צובא, חיבר ספר "בירך יצחק" על התורה. מתשובותיו בהלכה נדפסו  בשו"ת "בית דינו של שלמה" (לרב שלמה לנייאדו), שם חותמים אתו הרב משה הררי והרב גבריאל כהן. תלמידו, הרב  אברהם סיתהון, הספידו בספר "מלל לאברהם", וכן גם הרב ישעיה עטייה בספרו "בגדי ישע". נפטר בארם צובא בשנת תקל"ב (1772).

 

כו-

הרב בכור ניסים ענתבי

מחכמי דמשק, ככל הנראה מוצאו מארם צובא (כידוע,בעקבות רעידת האדמה שפקדה את חלב בשנת תקפ"ב, הגרו רבים לדמשק ביניהם  משפחת ענתבי, ובלי ספר הרב הנזכר היה ממשפחה זו). נפטר בדמשק בשנת תקפ"ד (1824).

 

 

 

כז-

הרב עזרא טוויל מעלי הכהן

בן הרב משה. היה גדול בנגלה ובנסתר, ששימש כאב בית דין בארם צובא, ורב העיר לאחר הרב משה סוויד. חיבר ספר שו"ת "עט סופר", שהדפיסו בנו הרב חיים, עם הוספות משלו – דרשות בשם "מצא חיים". לאחרונה נדפס ספר "אמת מאר"ץ" ('אהבת שלום', תשמ"ח), והוא כתב יד על תורת הקבלה, מתוך לימוד בצוותא של הרב הנזכר וחבריו, הרב שלמה צפדייה, והרב שמואל מורסייא זכותם תגן עלינו אמן. בשנת תר"ט היו נישואיו (כתב יד 43739), ושם נזכר שם אביו הרב משה עלי הכהן (על סמך זה קבעתי, כי אכן הוא אבי הנזכר). ואז היה בן 19 (כי נולד בשנת תק"צ), נפטר בארם צובא בשנת תר"ן (1890).

 

כח-

הרב פראג' ששון

אין פרטים עליו מלבד הכתוב עליו בספר  "לקדושים אשר באר"ץ" – מחכמי ורבני ארם צובא. כידוע השם פראג' הוא תרגום ערבי לשם 'ישועה', ואם כן, כנראה שהרב היה מצאצאי הרב ישועה ששון בן הרב ישראל (מחבר ספר "כנסת ישראל"). שמו מופיע בפנקס החברא קדישא בירושלים (צילום של הפנקס נמצא ברשות הרב אפרים הלוי ישמרהו צור ויחייהו), וזה מוכיח שעלה ארצה. נפטר בירושלים בשנת תר"ע (1910).

 

 

Design by Shelomo Safdie-BeWeB Graphic & Websites | 2017 המרכז העולמי למורשת ארם-צובה (חלב)